פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:32, 3 באפריל 2018 מאת AP (שיחה | תרומות) (מקום אכילתו של תלמיד חכם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה ב גם את המעט שראוי לחכם לאכול יש דרך מסוימת לאכול: יאכל על השולחן בביתו, ולא יאכל לא בחנות, ולא בשוק-אלא אם כן יש לו צורך גדול לאכול שם, כיוון שאכילה במקומות אלה היא אכילה ללא בושה ועל ידי זה הוא עלול להתגנות בעיני האנשים. וכן לא יאכל אצל עמי ארצות, ולא יאכל אצל אנשים שזוללים וסובאים בלי הגבלה שעל השולחנות שלהם נאמר "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלא מקום" (ראה הלכה א), וגם כשאוכל עם אנשים חכמים לא ירבה לאכול עמם ולא יעשה הרבה סעודות. וכן לא יאכל בסעודות שיש בהם הרבה אנשים. וראוי לחכם לאכול רק בסעודת מצווה כמו סעודות ארוסים (כאשר האדם כבר קנה את אשתו על ידי קידושים אבל לא הכניסה לביתו) ונישואים (כאשר מכניס אותה לביתו), כאשר הסעודות האלה הם של תלמיד חכם שנושא בת תלמיד חכם (אם זה סעודות חתונה של עמי ארצות עלול להיות שם דברים שלא שיכים לקדושה). והצדיקים החסידים הראשונים אכלו רק מאוכל שלהם ולא קיבלו מתנות משום אדם.