פרשני:בבלי:יומא סט ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(חידוש תורה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
==חברותא==
הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה?הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה הזכירו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד מה שהחטיאם לפגום בארבע אותיות של השם אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת להזכיר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרשהתכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו
 
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן</b>:        &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ישיבה בעזרה</b> משום דכתיב "לעמוד לשרת", וכן "העומדים שם לפני ה'".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא מצינו ישיבה בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למלכי בית דוד בלבד!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברי הימים א יז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבא המלך דוד, וישב לפני ה"</b>'.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב חסדא</b> על הברייתא העוסקת בענין הקריאה בספר תורה (כפי שיבואר להלן), שהמדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים</b> הסמוכה לעזרה, ולא בעזרה עצמה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> במשנתנו המדובר הוא שיושב הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכא איתמר דרב חסדא?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(לפי גירסת הגר"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>אהא דתניא: היכן קורין בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרה</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרא בו</b> עזרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני הרחוב אשר לפני שער המים</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב חסדא</b>: הקריאה הזאת היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא, בביאור המקרא בספר נחמיה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי גדול?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו</b> עזרא להקב"ה, בכך שברכו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל אמר</b>: גידל את כבודו בתיקון שתיקן, לומר במקדש בסוף כל ברכה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם</b>". (דברי הימים א טז)</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי לרב דימי</b> על דברי רב גידל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא שגידלו בשם המפורש?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים</b>, מחוץ לעזרה, והרי עזרא אמר זאת בחוץ ולא בעזרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמר עזרא את השם המפורש מחוץ לעזרה בהזדמנות אחרת?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> (לפי גירסת הגר"א):</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם</b>"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל</b> עצמו: "בקול גדול"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> עזרא להקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוראת שעה היתה</b> לצורך הזעקה לומר את השם המפורש חוץ לגבולים, ולכן כשעמד עזרא בפעם אחרת לברך מחוץ לעזרה, הוא לא הזכיר את השם המפורש.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את אותה הזעקה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול</b> ".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אמור?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ואיתימא רבי יוחנן</b>, כך אמרו ישראל באותה שעה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בייא, בייא!</b> לשון זעקה וקובלנה (רש"י).</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבקשים אנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו האי</b>, זה הוא שגרם <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחרביה</b> הקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקדשא, וקליה להיכליה,</b> ושרף את היכלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין</b> יצר הרע הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקד בינן</b>, בינותינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלום</b>, הרי זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יהבתיה לן</b> שנתת לנו את יצר הרע הזה אינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לקבולי ביה אגרא</b>, שנקבל שכר בהתמודדתנו עמו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן.</b> איננו רוצים לא אותו ולא את השכר על ההתמודדות אתו!</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפל להו פיתקא</b> כתב <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקיעא, דהוה כתב בה: אמת!</b> שאישר הקב"ה את בקשתם בכך.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אותיבו</b> ישבו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניתא תלתא</b> שלשה <b style='font-size:20px; color:black;'>יומין ותלתא לילואתא</b> לילות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לבסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרוהו</b> משמים ליצר הרע של עבודה זרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניהליהו</b>, לידם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק</b>, יצא אותו יצר הרע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> והוא בא ונראה <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>גוריא דנורא</b> גור אריה (לפי רש"י סנהדרין סד א) של אש, בצאתו <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית קדשי הקדשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> זכריה בן עדו <b style='font-size:20px; color:black;'>לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי דתפסוה ליה</b> כאשר תפסוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתמיט</b> נשמטה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניתא</b> שערה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>ממזייא</b>, מאדרת שערו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמא קלא,</b> והרים גור הארי של אש את קולו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזל קליה</b> והלך קול שאגתו עד מרחק של <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מאה פרסי.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> ישראל: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי נעביד</b>, מה נעשה? כי אם נשאיר אותו כמות שהוא בידינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא</b>, כשישמעו קולו המתחנן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו נביא: שדיוהו</b> השליכוהו <b style='font-size:20px; color:black;'>בדודא דאברא,</b> בתוך דוד של עופרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחפיוהו לפומיה באברא,</b> וכסו את פי הדוד בעופרת, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משאב שאיב</b> קולטת <b style='font-size:20px; color:black;'>קלא</b>. ולא ישמע קולו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה! וישלך אתה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>איצרא דעבירה.</b> שימסר בידינו גם יצר הרע של עריות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו רחמי, ואמסר</b> ונמסר <b style='font-size:20px; color:black;'>בידייהו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> יצר הרע של עריות: <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו</b>, ראו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי קטליתו ליה לההוא</b>, אם תקטלו אותו (והתכוון לעצמו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא</b>, יכלה העולם, לפי שרק מכח היצר הזה עוסק העולם בפריה ורביה, ואי אפשר לחלקו בין מעשה מותר למעשה אסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבשוהו תלתא יומי,</b> כלאו אותו במשך שלשה ימים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן נפסק כח היצר לגמרי, ולא עסקו עוד בפריה ורביה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעו</b> ובקשו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביעתא</b> ביצה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>, שנולדה היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל ארץ ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אשתכח</b>, לפי שגם התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: היכי נעביד?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נקטליה</b> ליצר הזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניבעי רחמי אפלגא</b>, על מחצית כח היצר, שיביא לכך שתמשיך פריה ורביה בעולם רק בהיתר ולא באיסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דבר זה לא יתכן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא</b>, מחצית היצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ברקיעא</b> משמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהבי</b> אין נותנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כחלינהו</b>, סמאוהו בצבע "כחול" <b style='font-size:20px; color:black;'>לעיניה, ושבקוהו</b>, ושחררוהו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואהני</b>, והועיל מה שעוורוהו לכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מיגרי ביה לאיניש</b> שלא מתגרה אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>בקריבתה</b>, בק רובותיו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במערבא</b>, בארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנו</b> היו שונים את הסוגיה לעיל, בביאור הפסוק (בנחמיה ח) "ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול", <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי: רב גידל אמר: "גדול</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> בברכתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב מתנא אמר</b>: גידלו בכך שאמר (לקמן, בנחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגדול הגבור והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב מתנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע</b> (לפי הגר) <b style='font-size:20px; color:black;'>לד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן "אנשי כנסת הגדולה</b>"?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהחזירו עטרה ליושנה</b>, כדלהלן:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>משה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: (דברים י) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגד</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ל הגב</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ר והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בדור מאוחר יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירמיה</b> הנביא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b>, כאשר ראה את שרי נבוכדנצר מריעים בתוך המקדש: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים מקרקרין בהיכלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>נוראותיו?</b> דהיינו, הגילוי של "נורא" הוא כאשר אנו רואים זאת, ולא בשעת הסתר פנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> ירמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"נורא</b>", היות וחסר אז גילוי זה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא דניאל,</b> בזמן גלות בבל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים משתעבדים בבניו</b> במשך שבעים שנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורותיו?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> דניאל <b style='font-size:20px; color:black;'>"גבור</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו אינהו</b>, באו הם, אנשי כנסת הגדולה, והחזירו עטרה ליושנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו: אדרבה, זו היא</b> התגלות <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורת גבורתו</b> של הקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכובש את יצרו,</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנותן "ארך אפים" לרשעים</b> בתקופה כה ארוכה שבה משתעבדים הגויים בבניו ומציקים להם בגזירותיהם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן נוראותיו</b> שהתגלו בזמן החורבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היאך אומה אחת</b> של עם ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכולה</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להתקיים בין</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>האומות</b>, שנאספו שם להשמידם, ובכל זאת עם ישראל שרד, וממשיך להתקיים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה, על שגידלוהו להקב"ה בהחזרת אמירת "הגבור והנורא".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, ירמיהו ודניאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עבדי הכי, ועקרי תקנתא דתקין משה</b> לומר גם "הגבור והנורא"!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מתוך ש</b>הם היו <b style='font-size:20px; color:black;'>יודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקורא אחרי מות ואך בעשור.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי</b> מהמשנה במסכת מגילה, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> מפרשה לפרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה!?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג ארוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שיפסיק</b> יסיים <b style='font-size:20px; color:black;'>התורגמן</b> המתרגם את תרגום הפרשה הקודמת ועדיין לא יספיק הגולל להגיע לפרשה הבאה, אין מדלגים, שאין זה כבוד הציבור שיישבו וימתינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג קצר, כמו הדילוג בין פרשת אחרי מות לפרשת אמור, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יפסיק התורגמן</b>, שלפני שהמתרגם יסיים את תרגומו יכול הגולל להספיק להגיע לפרשה הבאה, יכולים לדלג.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מקשה הגמרא שאי אפשר לתרץ כך את הסתירה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא עלה</b> על אותה המשנה במסכת מגילה <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כמה מדלג</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא יפסיק התורגמן.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בתורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל כלל לא</b> יפסיק!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שמדלגין, המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בענין אחד</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שאין מדלגין המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני ענינין.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה לתירוצו של אביי:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין מנביא לנביא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובנביא של</b> ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים עשר</b> (תרי עשר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין</b> מנביא לנביא, שנחשב לספר אחד.</span>
<BR>
<!--$~-->
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0137_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; ">
</span>
 
==דרשני המקוצר==
 
{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}
 
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]

גרסה מ־23:48, 3 בדצמבר 2022

הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה?הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה הזכירו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד מה שהחטיאם לפגום בארבע אותיות של השם אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת להזכיר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרש"א התכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו