פרשני:אגרות הראיה: אגרת שלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added igrut reaya.) |
(←האגרת) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ו אלול תרעי"ן. | ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ו אלול תרעי"ן. | ||
כ' ידידי היקר הרב הנכבד ומופלג בתוי"ר מו"ה דובער מילשטיין שליט"א, | כ' ידידי היקר הרב הנכבד ומופלג בתוי"ר מו"ה דובער מילשטיין שליט"א, | ||
כוח"ט ושנה טובה ומעוטרת. | כוח"ט ושנה טובה ומעוטרת. | ||
זה לי זמן הגון אשר קבלתי את מכתבו היקר. מפני רבוי טרדותי נתאחרה | זה לי זמן הגון אשר קבלתי את מכתבו היקר. מפני רבוי טרדותי נתאחרה | ||
תשובתי לידידי ואתו הסליחה. | תשובתי לידידי ואתו הסליחה. | ||
ע"ד האתרוגים, אשר בכל לב הייתי משתדל להמציא לכבוד אהובי, נמנעתי | ע"ד האתרוגים, אשר בכל לב הייתי משתדל להמציא לכבוד אהובי, נמנעתי | ||
בשנה זו מלעשות דבר בפועל בעצמי בענין שלוח פירות אה"ק לחו"ל, מפני קדושת | בשנה זו מלעשות דבר בפועל בעצמי בענין שלוח פירות אה"ק לחו"ל, מפני קדושת | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
את דרישתו, והשי"ת יזכנו למלאות איש חפץ רעהו לתורה ולתעודה כרצון השי"ת | את דרישתו, והשי"ת יזכנו למלאות איש חפץ רעהו לתורה ולתעודה כרצון השי"ת | ||
ורצון יראיו. | ורצון יראיו. | ||
ע"ד בניו, דעתי כמאז לאחוז בדרך הניחותא וההתקרבות היותר חביבה, | ע"ד בניו, דעתי כמאז לאחוז בדרך הניחותא וההתקרבות היותר חביבה, | ||
כי רק בחבלי אהבה ועשות חסד אנו יכולים להמשיך אלינו לב צעירינו, רק בנחת | כי רק בחבלי אהבה ועשות חסד אנו יכולים להמשיך אלינו לב צעירינו, רק בנחת | ||
ושלו'. ואין ספק בדבר, שאפילו אם הפעולה קטנה עדיין כעת, ברבות הימים | ושלו'. ואין ספק בדבר, שאפילו אם הפעולה קטנה עדיין כעת, ברבות הימים | ||
דף 369 | |||
דף 369@ | |||
תמצא בעזה"י להצמיח פרי תהילה לקדושה ולאמונה ולכל ארחות צדק. | תמצא בעזה"י להצמיח פרי תהילה לקדושה ולאמונה ולכל ארחות צדק. | ||
הנני חותם בברכה באה"ר לחיים טובים ולשלו' כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת | הנני חותם בברכה באה"ר לחיים טובים ולשלו' כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת | ||
באהנ"א, הק' אברהם יצחק ה"ק | באהנ"א, | ||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
נ"ב : בעת אשר כתבתי בהחפזי את מכתבי לכ"ת לא הי' מכתבו היקר למראה | נ"ב : בעת אשר כתבתי בהחפזי את מכתבי לכ"ת לא הי' מכתבו היקר למראה | ||
עיני. כעת ראיתי ונזכרתי, שהעירני ע"ד אשר אמרתי שכעת יש תקוה בע"ה להציל | עיני. כעת ראיתי ונזכרתי, שהעירני ע"ד אשר אמרתי שכעת יש תקוה בע"ה להציל | ||
ג"כ את הנפשות מעם-קדש שנפלו ברשות הכפירה, ר"ל, ולא יעצור זה מ"ש | ג"כ את הנפשות מעם-קדש שנפלו ברשות הכפירה, ר"ל, ולא יעצור זה מ"ש | ||
חז"ל ע"ז "כ"ב לא ישובון | חז"ל ע"ז "כ"ב לא ישובון"<ref>ע"ז יז.</ref>, מפני שאחרי משך זמן גדול כ"כ, שנתבסם | ||
אויר העולם מקדושת תוה"ק, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד | אויר העולם מקדושת תוה"ק, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד | ||
שלא להשיב ולהציל מידה טרף, וידידי שאל ע"ד טעם דבר זה. הנה, אהובי, אלה הם | שלא להשיב ולהציל מידה טרף, וידידי שאל ע"ד טעם דבר זה. הנה, אהובי, אלה הם | ||
| שורה 53: | שורה 62: | ||
הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים | הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים | ||
טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר ג"כ, ועבירה אין לה פירות ולא | טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר ג"כ, ועבירה אין לה פירות ולא | ||
צירוף, בסוד "יתפרדו כל פועלי און | צירוף, בסוד "יתפרדו כל פועלי און". ע"כ כללות האומה בתוכיותה היא מלאה | ||
יותר אור ד' מכפי הערך של העבר, אלא שאין הדבר נגלה לעין עד בא משיח צדקנו, | יותר אור ד' מכפי הערך של העבר, אלא שאין הדבר נגלה לעין עד בא משיח צדקנו, | ||
ב"ב, שיצא מ"היכל קן צפור | ב"ב, שיצא מ"היכל קן צפור"<ref>ע' זהר שמות ח, ישעיה מ ה</ref>, כלומר: מכל הקדושות שבכח יגלה בפועל, | ||
וראו כ"ב יחדו<sup> | וראו כ"ב יחדו<sup>א2</sup>. וע"כ בזמן שהי' רחוק מגאולה הי' אפשר לקליפה להתלבש | ||
באמונות רעות בפועל כמו ע"ז וכשוף, ומינות היא ג"כ אמונה רעה תמציתה היותר | באמונות רעות בפועל כמו ע"ז וכשוף, ומינות היא ג"כ אמונה רעה תמציתה היותר | ||
רעה<ref>ג' מלים אלה נשמטו בהוצאה הקודמת.</ref> של ע"ז, וכשהיא בולעת איזה נפש סובבת היא אותו במצודים ומוצצת את | רעה<ref>ג' מלים אלה נשמטו בהוצאה הקודמת.</ref> של ע"ז, וכשהיא בולעת איזה נפש סובבת היא אותו במצודים ומוצצת את | ||
דם החיים הרוחניים שבנשמתו, רח"ל. בסוד "שממית בידיה תתפש | דם החיים הרוחניים שבנשמתו, רח"ל. בסוד "שממית בידיה תתפש". אבל | ||
בזמן הקרוב לגאולה אין כח לקליפה להמציא אמונות רעות, כ"א להקליש | בזמן הקרוב לגאולה אין כח לקליפה להמציא אמונות רעות, כ"א להקליש | ||
ח"ו את אור האמונה בלב החלשים. וחלישות זו, אע"פ שהנלכדים בה | ח"ו את אור האמונה בלב החלשים. וחלישות זו, אע"פ שהנלכדים בה | ||
| שורה 68: | שורה 77: | ||
עלינו להיות בטוחים בחסדי השי"ת, הזוכר חסדי אבות להביא גאולה לבני בנים, | עלינו להיות בטוחים בחסדי השי"ת, הזוכר חסדי אבות להביא גאולה לבני בנים, | ||
שכל בנינו, אפילו הנדחים והאובדים לפי מראית-עין, יהיו למודי ד', והכתוב אומר | שכל בנינו, אפילו הנדחים והאובדים לפי מראית-עין, יהיו למודי ד', והכתוב אומר | ||
(זכריה י' ט'): "ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו | (זכריה י' ט'): "ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו". כי הרע שבהם איננו | ||
כ"א חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש, ע"כ הם מתעוררים לכמה | כ"א חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש, ע"כ הם מתעוררים לכמה | ||
מחשבות של יושר וצדק, אע"פ שהם תועים בדרכם ולא זו הדרך ולא זו העיר, | מחשבות של יושר וצדק, אע"פ שהם תועים בדרכם ולא זו הדרך ולא זו העיר, | ||
| שורה 75: | שורה 84: | ||
כל אחד בלאומיות שלו, מ"מ שורש מדתו של עשו הוא פורה ראש ולענה, מקור | כל אחד בלאומיות שלו, מ"מ שורש מדתו של עשו הוא פורה ראש ולענה, מקור | ||
רשע ושפיכות דמים וחורבן, ושורש ישראל הוא קדוש וטוב מוכן לצדק ויושר, | רשע ושפיכות דמים וחורבן, ושורש ישראל הוא קדוש וטוב מוכן לצדק ויושר, | ||
דף 370 | |||
דף 370@ | |||
שהוא באמת דעת ד'<ref>בראשית יח יט.</ref> בעולם. וזהו סוד "עני ורוכב על החמור" שאמרו בתק"ז<ref>תיקון שתין.</ref> | שהוא באמת דעת ד'<ref>בראשית יח יט.</ref> בעולם. וזהו סוד "עני ורוכב על החמור" שאמרו בתק"ז<ref>תיקון שתין.</ref> | ||
שהוא דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר | שהוא דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר", סוד "כלו | ||
הפך לבן - טהור | הפך לבן - טהור", וחמור אע"פ שיש בו סמני טומאה יותר משאר בהמות טמאות, | ||
שמהן נמצאות שיש להן סמן-טהרה אחד, מ"מ יש בתוכיותו קדושה, שהרי הוא | שמהן נמצאות שיש להן סמן-טהרה אחד, מ"מ יש בתוכיותו קדושה, שהרי הוא | ||
קדוש בבכורה, אלא שהיא גנוזה ומוסתרת מאד, וסופה להגלות ע"י העילוי של | קדוש בבכורה, אלא שהיא גנוזה ומוסתרת מאד, וסופה להגלות ע"י העילוי של | ||
פדיון. ואלה הם דברים, שא"א לבארם בכל עמקם כ"א מפה לאוזן בשעת רצון | פדיון. ואלה הם דברים, שא"א לבארם בכל עמקם כ"א מפה לאוזן בשעת רצון | ||
המוכשרת ליושבים לפני ד'. | המוכשרת ליושבים לפני ד'. | ||
עכ"פ הנני על משמרתי אעמודה לקרב ולא לרחק, ולקרב אפילו את המרוחקים | עכ"פ הנני על משמרתי אעמודה לקרב ולא לרחק, ולקרב אפילו את המרוחקים | ||
בזרע. וזאת תהי' כל מגמת תפלת כשרי ישראל, לקשר את כל נשמות עם ד' | בזרע. וזאת תהי' כל מגמת תפלת כשרי ישראל, לקשר את כל נשמות עם ד' | ||
למקור החיים ולגלות את אור הקדושה הטמון בהם, ואין ערוך ושיעור לשמחת | |||
עולמים וחדות ד' הבאה מאתהפכא חשוכא לנהורא, וזאת היא עיקר התורה שנאמרת | עולמים וחדות ד' הבאה מאתהפכא חשוכא לנהורא, וזאת היא עיקר התורה שנאמרת | ||
בהיכל משיח, כאמור בריש הזוהר. והיו נא דברי אלה לשמחת לב כ"ת ולב כל | בהיכל משיח, כאמור בריש הזוהר. והיו נא דברי אלה לשמחת לב כ"ת ולב כל | ||
יראי ד' המצפים לישועתו באמת. | יראי ד' המצפים לישועתו באמת. | ||
ידי"ע איה"ק הנ"ל | ידי"ע איה"ק הנ"ל | ||
'''השמטות''' | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||
גרסה מ־16:21, 1 ביולי 2021
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ו אלול תרעי"ן.
כ' ידידי היקר הרב הנכבד ומופלג בתוי"ר מו"ה דובער מילשטיין שליט"א, כוח"ט ושנה טובה ומעוטרת.
זה לי זמן הגון אשר קבלתי את מכתבו היקר. מפני רבוי טרדותי נתאחרה תשובתי לידידי ואתו הסליחה.
ע"ד האתרוגים, אשר בכל לב הייתי משתדל להמציא לכבוד אהובי, נמנעתי בשנה זו מלעשות דבר בפועל בעצמי בענין שלוח פירות אה"ק לחו"ל, מפני קדושת שביעית. כי אע"פ שמקיל אני על אחרים, כאשר הורו כבר גאוני ישראל נו"נ ז"ל, לסמוך על היתר ההפקעה, מפני גודל הדחק וחיי ישוב א"י התלוי בזה, מחמיר אני על עצמי שלא להיות עסוק כלל בענין הוצאת פירות א"י לחו"ל הא שתא. והאתרוגים של הנכרים, הלא יודע כת"ר שהם בחזקת מורכבים ואין לי עסק עמהם כלל. אקוה שיסלח לי ידידי כ"ת על אשר לא מלאתי הפעם את דרישתו, והשי"ת יזכנו למלאות איש חפץ רעהו לתורה ולתעודה כרצון השי"ת ורצון יראיו.
ע"ד בניו, דעתי כמאז לאחוז בדרך הניחותא וההתקרבות היותר חביבה, כי רק בחבלי אהבה ועשות חסד אנו יכולים להמשיך אלינו לב צעירינו, רק בנחת ושלו'. ואין ספק בדבר, שאפילו אם הפעולה קטנה עדיין כעת, ברבות הימים
דף 369@
תמצא בעזה"י להצמיח פרי תהילה לקדושה ולאמונה ולכל ארחות צדק. הנני חותם בברכה באה"ר לחיים טובים ולשלו' כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת באהנ"א,
הק' אברהם יצחק ה"ק
נ"ב : בעת אשר כתבתי בהחפזי את מכתבי לכ"ת לא הי' מכתבו היקר למראה עיני. כעת ראיתי ונזכרתי, שהעירני ע"ד אשר אמרתי שכעת יש תקוה בע"ה להציל ג"כ את הנפשות מעם-קדש שנפלו ברשות הכפירה, ר"ל, ולא יעצור זה מ"ש חז"ל ע"ז "כ"ב לא ישובון"[1], מפני שאחרי משך זמן גדול כ"כ, שנתבסם אויר העולם מקדושת תוה"ק, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד שלא להשיב ולהציל מידה טרף, וידידי שאל ע"ד טעם דבר זה. הנה, אהובי, אלה הם מהענינים העומדים ברומו-של-עולם ומקורם קודש ברזי-תורה. ולאהבת ידידי ארמוז לו בקצרה: כלל גדול הוא, שאע"פ שהעולם יורד תמיד בירידה אחר ירידה, מ"מ אין זה כ"א מצד החיצוניות שלו, דהיינו שהמעשים והמדות נופלים ואינם בערך של דורות הראשונים מצד פרטיות הנשמות. אבל מצד הפנימיות, דהיינו כח-הכלל של כללות קדושת האומה כנס"י, כל דור ודור מוסיף על הדורות הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר ג"כ, ועבירה אין לה פירות ולא צירוף, בסוד "יתפרדו כל פועלי און". ע"כ כללות האומה בתוכיותה היא מלאה יותר אור ד' מכפי הערך של העבר, אלא שאין הדבר נגלה לעין עד בא משיח צדקנו, ב"ב, שיצא מ"היכל קן צפור"[2], כלומר: מכל הקדושות שבכח יגלה בפועל, וראו כ"ב יחדוא2. וע"כ בזמן שהי' רחוק מגאולה הי' אפשר לקליפה להתלבש באמונות רעות בפועל כמו ע"ז וכשוף, ומינות היא ג"כ אמונה רעה תמציתה היותר רעה[3] של ע"ז, וכשהיא בולעת איזה נפש סובבת היא אותו במצודים ומוצצת את דם החיים הרוחניים שבנשמתו, רח"ל. בסוד "שממית בידיה תתפש". אבל בזמן הקרוב לגאולה אין כח לקליפה להמציא אמונות רעות, כ"א להקליש ח"ו את אור האמונה בלב החלשים. וחלישות זו, אע"פ שהנלכדים בה חושבים שהיא כפירה, והם כמו נתפסים ברשת באין דרך הצלה, אין לה שום ערך של מציאות כלל כ"א חסרון הסברה והארת השכל והרגש, ע"כ מיד שמאירין להם בדרך ד', ע"פ דרכי שכל ישר והרגשות טובות, הולך האור ומאיר עליהם וסופם לחזור למוטב, והם שבי פשע ביעקב ואליהם יבא לציון גואל. ע"כ עלינו להיות בטוחים בחסדי השי"ת, הזוכר חסדי אבות להביא גאולה לבני בנים, שכל בנינו, אפילו הנדחים והאובדים לפי מראית-עין, יהיו למודי ד', והכתוב אומר (זכריה י' ט'): "ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו". כי הרע שבהם איננו כ"א חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש, ע"כ הם מתעוררים לכמה מחשבות של יושר וצדק, אע"פ שהם תועים בדרכם ולא זו הדרך ולא זו העיר, מ"מ הרבה מהם דבקים באומה בכללה ומתפארים בשם ישראל, אע"פ שאינם יודעים בעצמם מפני מה ולמה, ואע"פ שהם מחקים בזה את האומות שהם דבקים עכשיו כל אחד בלאומיות שלו, מ"מ שורש מדתו של עשו הוא פורה ראש ולענה, מקור רשע ושפיכות דמים וחורבן, ושורש ישראל הוא קדוש וטוב מוכן לצדק ויושר,
דף 370@
שהוא באמת דעת ד'[4] בעולם. וזהו סוד "עני ורוכב על החמור" שאמרו בתק"ז[5] שהוא דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר", סוד "כלו הפך לבן - טהור", וחמור אע"פ שיש בו סמני טומאה יותר משאר בהמות טמאות, שמהן נמצאות שיש להן סמן-טהרה אחד, מ"מ יש בתוכיותו קדושה, שהרי הוא קדוש בבכורה, אלא שהיא גנוזה ומוסתרת מאד, וסופה להגלות ע"י העילוי של פדיון. ואלה הם דברים, שא"א לבארם בכל עמקם כ"א מפה לאוזן בשעת רצון המוכשרת ליושבים לפני ד'.
עכ"פ הנני על משמרתי אעמודה לקרב ולא לרחק, ולקרב אפילו את המרוחקים בזרע. וזאת תהי' כל מגמת תפלת כשרי ישראל, לקשר את כל נשמות עם ד' למקור החיים ולגלות את אור הקדושה הטמון בהם, ואין ערוך ושיעור לשמחת עולמים וחדות ד' הבאה מאתהפכא חשוכא לנהורא, וזאת היא עיקר התורה שנאמרת בהיכל משיח, כאמור בריש הזוהר. והיו נא דברי אלה לשמחת לב כ"ת ולב כל יראי ד' המצפים לישועתו באמת.
ידי"ע איה"ק הנ"ל
השמטות