פרשני:אגרות הראיה: אגרת ר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך' אייר תרס"ט. לכבוד ידידי הרב המאוה"ג, אוצר תוי"ר, רב פעלים, מו"ה טודרוס הכהן שליט"א, ראב"ד דמושבה ראש פינה ומושבותי' ת"ו, שלו' וברכה. הגיעני מכתבו היקר. ותל"י שאנחנו, היודעים בצער הישוב, מכירים אנו את ערכו לישראל ולאה"ק, למרות כל המגרעות הרבות אשר דבקו בו, ועל הכל נאמר וכפר אדמתו עמו, וקדושת אה"ק תטהר ותרומם את כל נשמות עם קדוש, מקטנם ועד גדולם, למהר ישועה בב"א. וע"ד מה שכתבתי, את אשר הוא לדעתי לאמתה של תורה, שחרישה צריכה שאלת חכם. זהו ענין הכרחי, לפי מעמד של שאלת הפועלים שנתעוררה הרבה עכשו יותר מבשנים שעברו. וצריכים כל ישראל לראות, שרבני אה"ק חפצים הם בכל תנאי בנין אה"ק, בין ע"י האכרים עצמם, בין ע"י הפועלים, וכיון שלא יעשה בלא ש"ח, נקוה בעה"י שבפועל לא יהי' צורך לבא למדה זו. וע"ד מה שכת"ר כותב שלא ישונה מצדי דבר, מכל מה שהוחזק מאז התעסקות תיקון ההיתר, דבר זה אינו צריך לפנים. ומחזיקנא טיבותא מאד לכת"ר על שהוא ג"כ נכנס בעסק הקדוש הזה, שכך היא חובתו. והנה על ההרשאה הנדפסת אצלי חתם ג"כ כבוד הברון שי' בעצמו, חוץ ממה שחתם עלי' מר פרנק. מ"מ הנני מלא רצון שיתקן כת"ר את כל מושבות הגליל, וזכרון-יעקב בכללן, ותבא עליו ברכה. דף 254 וידע אהובי, שמה שאני חפץ שתהי' לי שייכות גם במושבות שבגליל, אינו ח"ו מפני כבודי, שאיני חלילה מחומדי כבוד. אבל מאד חפצתי, שיהיו כל המושבות וכל הישוב החדש בכלל מקושר בקשר אחד, וע"י זה נהיה כולנו מקושרים יחד, ונוכל לעשות בעה"י כמה דברים טובים, בין בשביל הרמת קרן היהדות, לתורה ולאמונה, בכללות הישוב, בין לטובת המצב החומרי של ישובנו הק', שהוא ג"כ קודש לד'. וחלילה לנו שירד ערך הישוב של ארצנו הק', אשר עיני ד' בה, בעינינו מפני שאיזה צעירים מקלקלים את מעשיהם, שגם כל הקלקלה של הצעירים היא רק מפני מהומת הזמן, שאין מי שיאיר את עיניהם, באור תורה ואהבת אמונה וקדושת שם ד' ית'. ומובטחני שסוף כל סוף יחזרו הכל למוטב, ומכולם יתקדש קדוש ישראל, באמת ובצדקה, ובלצ"ג ולשבי פשע, דוקא המורדים ביעקב, המה ישובו ויזכו להיות בוני חרבות עם ד' ואה"ק, ופחדו אל ד' ואל טובו. ודברי כת"ר בענין סייג לתורה המה נכונים מאד. וכמ' באבות דר"נ[1] , שעל אותה משנה עצמה, של ועשו סייג לתורה, מתחיל בשבח של סייג ומסיים בה"ז שם בגנות של הסייגים היתרים, ואמר שם "טוב עשרה טפחים ועומד ממאה אמה ונופל". ועי' מש"כ בזה במכתבי הנדפסים ע"ד הש"ש[2] היבש לפסח, שהי' לי בזה איזה תגר[3] ומחלוקת לש"ש עם ב"ד של חסידים בירושת"ו. והקב"ה יעזרנו ע"ד כבוד שמו עבור עמו ונחלתו. וביותר צריכים אנו להתחזק להראות לעין כל, שת"ח בכח התורה הנם בונים את ישוב אה"ק, ולא מהרסיו, וזהו קידוש ש"ש העושה יסוד לכל התורה כולה. ואשרי מי שעיניו פקוחות ללכת בדרך ד' בדעה ושכל טוב, וצור ישראל ב"ה יחנינו להיות מגודרי גדר משובבי נתיבות לשבת, דוקא לשבת כרצונו ית', ולא לתוהו כי לשבת יצרה. והנני בזה ידי"ע דוש"ת באה"ר, חותם בברכה מלונ"ח, הק' אברהם יצחק ה"ק


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פ"א ה"ה.
  2. ב"קונטרס הכשר השמן-שומשמין לפסח", והוא בתשובות חלק אורח-חיים.
  3. ע' רש"י בראשית מד לב.