פרשני:אגרות הראיה: אגרת ריב: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת ריב  |אגרות הראיה-|אגרת|ריב||}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- ריב
-ב&quot;ה. רחובות ת&quot;ו, ד' מנ&quot;א תרס&quot;ט.
-מבין המצרים, קרן ירים, ואור לישרים, וציצת נזרים, וסלילת מעברים,
-למקום יאורים, לבני ציון היקרים, נישאים על כנפי נשרים, ומגבעות יהודה הד
-הרים, שלו' מעברים, לכבוד אאמו&quot;ר עט&quot;ר, הרב הגדול בתוי&quot;ר, יחד חוברה,
-מוהרש&quot;ז הכהן שליט&quot;א, וכא&quot;ל שלו' רב וברכות לעד.
-אחדשה&quot;טדאאמו&quot;רשליט&quot;אבאה&quot;ר.
-עברו ימים ושבועות, גם חדשים, ומכתב לכא&quot;א שי' לא נכתב ממני, זולת
-מכתבים גלויים וקצרים, אשר גם הם עבר זמן אדריסתם <ref>של המקומות שהיה עובר שם בדרך מסעו. ע' לעיל עמ' ז.</ref>, וכפי הנראה לא הגיעו
-ליד מר אבא שליט&quot;א. כעת אחרי עבור איזה משך ימים מעת באי לרחובות ת&quot;ו,
-אמרתי אשלמה מעט את חובי, ואבטח בכאאמו&quot;ר שיסלח בטובו על האיחור העבר,
-אשר נעשה לא במרד, כ&quot;א מפני הטרדות ומניעות הענינים. איזה פרטים כבר כתב
-בני שי', ביחוד ע&quot;ד איזה מבעלי-המלאכות, אשר ע&quot;פ הסתת אחד חשבו להמרות
-את רוחי, ואנכי ב&quot;ה שלו' כל עם ד' אדרוש, כקטן כגדול, כחכם כבור, ואת תומתי,
-לדון את כולם לכף זכות ולהטות כלפי חסד, ברוך ד' אשר לא אעזבנה. וכל מה
-שהקפדתי ע&quot;ז קצת, הוא רק מה שיוכל להיות עולה על לב אנשים מישראל שלא
-אשים להם לב, מפני עניותם או פשטותם. חלילה, חלילה לזרעא דאבא שליט&quot;א
-לחשב כן. ות&quot;ל אין הענין תופס מקום אפילו בעיר, וק&quot;ו במושבות. ובכלל כל
-ישעי וחפצי מאז באי אל הקודש, בעזרת צור ישועתי ב&quot;ה, רק לעבוד לטובת
-אה&quot;ק ועם-ד' השוכן בה' ואין לי שום חפץ ודאגה בשביל עסקי עצמי הפרטיים,
-שאינם חשובים כלום לגבי טובת הכלל של הגוי כולו, יברכם ד', ויצמיח מהרה
-קרן ישועה. ע&quot;כ אין להצטער מזה כלל, ואיננו ראוי כל ענין זה לשימת-לב כלל,
-רק להוסיף תקוה בחסדי ד' על עמו ונחלתו, שהננו רואים ב&quot;ה בעינינו פליאות
-נצני ישועתו, עצות מרחוק אמונה אמן <ref>ישעיה כה א</ref>. ומה גדול הוא החיוב עכשו של השרשת
-האמונה השלמה, שכל מה שהשי&quot;ת מסבב את הסיבות, בלאומים בכלל ובממלכת
-תורקיה בפרט, אשר מאת ד' היתה זאת, שתהי' ארץ הצבי שמורה תחת ידיה עד
-עת קץ, שהכל הם מצעדי גאולה וישועה, הנרקמים במסתרים, בתחתיות ארץ, להחיש
-פדות כי בא מועד, והתעוררות נחמה זו היא באמת מרפא לכל עגמת נפש של
-עניני הכלל והפרט. ב&quot;ה אשר האיר לנו, בדור אפל ושפל זה, בהתנוצצות ישועה,
-לאדמת הקודש, מה שלא הי' מעת גלינו מאדמתנו. ולמענו ב&quot;ה יעש גם בלא
-הכנה רוחנית אחרת, כ&quot;א מה שישימו ישראל פניהם לשוב אל ארץ ד', כיונים אל
-ארובותיהם, אע&quot;ג שרבים מהם אינם יודעים מה היא שיבה <ref>ע&quot;פ לשון תנא דבי רבי ישמעאל עירובין כא.</ref>, מה תכונתה ותפקידה.
-לא יארכו הימים, והאור האמיתי יגלה, ויד ד' הנטויה ממצרים ועד הנה, ומראש
-מקדם עד עולמי עד, תראה ותגלה לעין כל רוח ונשמה.
-יודיעני נא כאאמו&quot;ר שלו' בריאותו, ביחוד ע&quot;ד הריומאטיזם. מה מאד הי'
-טוב אם הי' בא לאה&quot;ק, ודרך אגב מרחצאות של חמי טבריא המה נאותים לזה,
-ודאי לא פחות, ונקוה שיותר ויותר, ממימי דרוזגניק, קמרן וצחציניק וכיו&quot;ב. בכלל
-ראיתי הרבה שבעי רצון מרפואתם, אע&quot;פ שעדיין אינם שם הסדרים של הבנינים,
-דף 264
-אשר נשתלמו באלו המקומות באירופא, ואשר בודאי היו כן אצלנו בימי גדולתנו
-ותפארתנו, וביתר שאת יהיו לנו בשוב ד' שבות עמו, ויציץ ויפרח ישראל על חבל
-נחלתו. אבל ב&quot;ה שברכת הארץ הולכת ושבה אליה, בתור התחלת ההתחלה, קמעא
-קמעא, כהדא קריצתא דצפרא <ref>ירושלמי ברכות פ&quot;א ה&quot;א.</ref>.
-פה במושבה נוסף ב&quot;ה דבר לטובה, ע&quot;י הד הקול של קיבוץ גלויות לאה&quot;ק,
-שבא לארץ תימן, באו רבים מאחב&quot;י היושבים שם, בלחץ נורא וגלות איומה מאד,
-לאה&quot;ק, והם אנשים מסתפקים במועט מאד, רובם ככולם בני תורה, כמעט שלא
-נמצא ביניהם ע&quot;ה כלל, וכולם חרדים ויראי ד' מאד. לוקחו כמה מהם בתור פועלים
-במושבה, ומה טוב הוא שאלה ימלאו את המקום של הפסולת דמסיטראדע&quot;ר
-הבאים מרוסיא, שהגרועים שבהם א&quot;א שתהי' להם אחיזה בא&quot;י, &quot;לאחוז בכנפות
-הארץ וינערו רשעים ממנה&quot; <ref>איוב לח יג. וע' זהר וישב קפא: כי תצא רעז. &quot;לשלשה באלול&quot; סי' מב.</ref>. והתימנים הללו, הנם ב&quot;ה אנשים בריאים, אוהבים
-את העבודה, מתפללים בכל יום ג&quot;פ בציבור, בכונה, בחדר מיוחד שבביהכ&quot;נ הגדול
-פה שייחדו להם, ומתנהגים בכל נימוסי ארצם, הקרובים הרבה למנהגי ישראל
-היותר ראשונים בכל דבר. והננו שמחים לראות קיבוץ נדחים, אלה מצפון ואלה
-מתימן, וכולם פונים לארץ חמדה באהבה, ושמחים על גורלם אשר הביאם ד' לאה&quot;ק,
-ועובדים באהבה את עבודתם בשדה ובכרם, ומהם שומרים ונוטרי כרמים, ושקדנים
-בתורה, ביראת שמים תמימה, ואין פרץ ומריבות בשכונתם, אע&quot;פ שיש לכמה
-מהם יותר מאשה אחת, ויש שי&quot;ל ארבע נשים, וחיים בשלות השקט. וכפי הנראה
-יבאו רבים מהם לימים הבעל&quot;ט להאחז בעבודתם בתור פועלים במושבות, כן ירבה
-וכן יפרוץ, ויאספו אספת נדחי צאן פזורה, כעדר בתוך הדברו <ref>מיכה ב יב.</ref>.
-מז&quot;ט לנו על הולדת הבן החדש לאחינו הרד&quot;ב שי', לאוי&quot;ט.
-הנני חותם בכל חותמי ברכות באה&quot;ר, בצפיית ישועה וכ&quot;ט, כנה&quot;ר ונפש בנו
-עבדו, מוכן לשרתו, בכבוד וביראה,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת ריב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:25, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת ריב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:25, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש