פרשני:אגרות הראיה: אגרת קצח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קצח |אגרות הראיה-|אגרת|קצח|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט"ו אייר תרס"ט, | |||
לכבוד הרה"ח המפורסם מו"ה משה ליב לילענבלום נ"י. | |||
מכתב כ' מכ"ט ניסן העבר הגיעני כעת, ומפני הטרדא אשיב לו בקיצור. | |||
ידע כ' שהישוב הוא חיי נשמתי, וידעתי היטב, קודם שפרסמתי את סדרי | |||
ההיתירים, איך הענין צריך להתנהג בין מצד תיקון האכרים בין מצד תיקון הפועלים. | |||
ולא נעלם ממני שישנם ג"כ מתירים קיצונים, אבל אינני נוטה לזה, כי כשם שאנו | |||
צריכים לארץ כך אנו צריכים לדת, ואנו צריכים להשריש שלא תשתכח תורת שביעית | |||
מישראל, כשם שזכרונה וחבתה חי בנשמותינו. וידע כל יהודי, שיש בארץ ישראל | |||
עליה לא רק לגופו כי-אם גם לנשמתו הנצחית, ורק בזה נעלה את השלהבת של | |||
חבת ציון בפועל, ונמשיך את חייה לדורות. ובפועל אין הענין נוגע לסדרי הפועלים, | |||
כי ארבע המלאכות, שהן זריעה ובצירה, זמירה וקצירה, בזריעה עסוקים עד כה | |||
כמעט רק פועלים נכרים, ולא יחרב הישוב אם תהי' שבת הארץ ניכרת ע"י איזה | |||
שינוי במקצת מקומות, ועל הבצירה, הזמירה והקצירה, כבר תקנתי דרכי היתר, | |||
שאינם נתנים להנתן ביד כל אחד כ"א אחר שאלת חכם, וכן הוא בחרישה. | |||
והנטיעה לא אסרתי כ"א "נטיעות גנות לשם פאר והרחבה וזריעת ענינים טפלים". | |||
ומעולם לא חשבתי, שירצה הועד להתערב בעניני שאלות. ע"כ יטיב | |||
נא כ' להציע לפני הועד לחתום ההרשאה<ref>למכירת הקרקעות לנכרי לשנת השמיטה.</ref> , ולא יהי' עיכוב בדבר. כי הברון נ"י | |||
כבר חתם בעצמו על ההרשאה, ונשלחה אלי מפריז. | |||
והנני בזה מוקירו ומכבדו כיקר ערכו, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
ידע כ', כי האכרים ב"ה מלאים רצון מסדרי ההיתר, והם יודעים את מצבם | |||
יותר מהדואגים עבורם ממרחק. ובכלל איזה יחש יש לחתימת ההרשאה עם תנאי | |||
ההיתר, איך שיהיו תנאי ההיתר ההרשאה צריכה להחתם. הנ"ל | |||
ומה שכ' הגרש"מ<ref>הגאון ר' שמואל מוהליבר, בסידור היתר המכירה לשנת השמיטה תרמ"ט.</ref> ז"ל, שבשביל היתר העבודות שמדרבנן לא היה צורך | |||
למכירה, איני מסכים לזה כלל וכלל, ויפתח בדורו כשמואל בדורו<ref>ראש השנה כה:</ref>.הנ"ל | |||
דף 253 | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | |||
גרסה מ־16:39, 1 ביוני 2021
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט"ו אייר תרס"ט, לכבוד הרה"ח המפורסם מו"ה משה ליב לילענבלום נ"י. מכתב כ' מכ"ט ניסן העבר הגיעני כעת, ומפני הטרדא אשיב לו בקיצור. ידע כ' שהישוב הוא חיי נשמתי, וידעתי היטב, קודם שפרסמתי את סדרי ההיתירים, איך הענין צריך להתנהג בין מצד תיקון האכרים בין מצד תיקון הפועלים. ולא נעלם ממני שישנם ג"כ מתירים קיצונים, אבל אינני נוטה לזה, כי כשם שאנו צריכים לארץ כך אנו צריכים לדת, ואנו צריכים להשריש שלא תשתכח תורת שביעית מישראל, כשם שזכרונה וחבתה חי בנשמותינו. וידע כל יהודי, שיש בארץ ישראל עליה לא רק לגופו כי-אם גם לנשמתו הנצחית, ורק בזה נעלה את השלהבת של חבת ציון בפועל, ונמשיך את חייה לדורות. ובפועל אין הענין נוגע לסדרי הפועלים, כי ארבע המלאכות, שהן זריעה ובצירה, זמירה וקצירה, בזריעה עסוקים עד כה כמעט רק פועלים נכרים, ולא יחרב הישוב אם תהי' שבת הארץ ניכרת ע"י איזה שינוי במקצת מקומות, ועל הבצירה, הזמירה והקצירה, כבר תקנתי דרכי היתר, שאינם נתנים להנתן ביד כל אחד כ"א אחר שאלת חכם, וכן הוא בחרישה. והנטיעה לא אסרתי כ"א "נטיעות גנות לשם פאר והרחבה וזריעת ענינים טפלים". ומעולם לא חשבתי, שירצה הועד להתערב בעניני שאלות. ע"כ יטיב נא כ' להציע לפני הועד לחתום ההרשאה[1] , ולא יהי' עיכוב בדבר. כי הברון נ"י כבר חתם בעצמו על ההרשאה, ונשלחה אלי מפריז. והנני בזה מוקירו ומכבדו כיקר ערכו, הק' אברהם יצחק ה"ק ידע כ', כי האכרים ב"ה מלאים רצון מסדרי ההיתר, והם יודעים את מצבם יותר מהדואגים עבורם ממרחק. ובכלל איזה יחש יש לחתימת ההרשאה עם תנאי ההיתר, איך שיהיו תנאי ההיתר ההרשאה צריכה להחתם. הנ"ל ומה שכ' הגרש"מ[2] ז"ל, שבשביל היתר העבודות שמדרבנן לא היה צורך למכירה, איני מסכים לזה כלל וכלל, ויפתח בדורו כשמואל בדורו[3].הנ"ל דף 253