פרשני:אגרות הראיה: אגרת קצד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:22, 12 באפריל 2021 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

קצד 

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ה' אייר תרס"ט. שלו' וברכה מקודש לכבוד ידידי וחביבי הרב החכם, מלא וגדוש בתו"י, מו"ה בנימין מנשה לוין שליט"א. זמן רב עבר, ולא מצאתי חופש זמן לכתוב אליך גם דברים מעטים, ואת כבודך הסליחה. ואנכי מה מאד צמא אני לדעת את כל מעשי כבוד תורתו, בדיוק ובפרטיות, יצליחהו ד'. אקוה שימלא את שאלתי, להודיעני במכתבים תכופים מכל, אשר תחשק נפשי לדעת. דף 250 ע"ד מבטאי[1] , היה זה בכונה ממני. לעת כזאת עלינו לגדור את הפרצה מצדדים אחרים. דבר ידוע לכל דורש ד', שיש קו אחד החודר את כל שאיפת האמונה, שהוא דרישת ד' ודרכיו. בהירותו של קו זה תלויה לפי מעמד העולם, ביחוד לפי המעמד המוסרי של המיוחדים בתורת דרישת ד' ובאיכות התאמת רוחם אל כל הטוב שבחיים. לחקוק יסוד זה יפה בעולם היא האומנות של אומתנו, שהיא באמת קדש לד', בלא שום הפרזה כלל. בעת הירידה, וביחוד בעת דלדול האומה מצדי צדדים, נעשה קו זה חשוך ומעונן מאד, ואז באה שנאת דרישת ד' בתור שנאת האמונה ובזותה, לא דוקא בתור אמונה מיוחדת כ"א בגדר כללי "מה ש' כי נעבדנו". כמובן יותר נח הוא להתנפל על אמונה זרה, אבל בכל מקום שההתנפלות באה משנאת דרישת ד' הכללית היא מתועבת, וסופה להגמר בליקוי פנימי. "תשב באחיך תדבר, באחיך שאינו בן אומתך, סופך שבבן אמך, בבן אומתך, תתן דופי"[2] . ע"כ אנו צריכים לעת כזאת לבאר את הנקודות הכלליות של אמונה לפי מדרגותיהן, ולא להתירא מההרגל של בוז גמור ושנאת מות הטמונה בקרב הנפש נגד כל זרות, ועי"ז בוקע האור של דרישת ד' לפי מדרגותיו, ואז בידנו להבחין בין האור הכהה והקלוש, אשר ההולכים לרגלו ימששו חושך בצהרים, ובין האור הבהיר בשחקים, אשר כל מאורות עולמים מקרנו יקבלו את זהרם, אור ד' אשר על עמו לעולמים. והרעיונות אשר יקרו ממעין זה יהיו לנו לישועה בבא תור הבקורת על כל המפעל שעשו הזרות, וימצאו בהם ג"כ ניצוצי אורה, שנדע איך להתנהג במחשבות הנולדות ע"י ספרויות כמו אלה. וברוך ד' צורי המלמד ידי לקרב. הנני חותם באה"ר ונאמנה מהררי יהודה וגאון יעקב אשר נאהב סלה, ידי"ע אברהם יצחק ה"ק באה"ראדר"שידי"נהררמ"ז[3] שי'. רחשי לבבי האמורים בזה גם לפניו נתונים המה. הנ"ל


הערות שוליים

  1. במאמר "דרך התחיה", בקובץ "הניר".
  2. מדרש תנחומא פקודי ז.
  3. הרב ר' משה זיידל