פרסום ושיווק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==המותר והאסור בפרסום ושיווק== | ==המותר והאסור בפרסום ושיווק== | ||
* חלוקת מוצרים חינם כדי למשוך קונים - "רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. וטעמם של חכמים שמתירים, מפני שיש הזדמנות שווה לשאר המוכרים לחלק גם הם מוצרים חינם כדי למשוך את הקונים אליהם - "מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | * חלוקת מוצרים חינם כדי למשוך קונים - "רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. וטעמם של חכמים שמתירים, מפני שיש הזדמנות שווה לשאר המוכרים לחלק גם הם מוצרים חינם כדי למשוך את הקונים אליהם - "מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | ||
* הוזלות ומבצעים - "ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | * הוזלות ומבצעים - "ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב (-משום שגורם להוזלת מחירים גם אצל מוכרים אחרים)" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | ||
* מכירת מוצר אחרי שברר ממנו את הפסולת - במחיר העולה על הפסולת הנבררת - "לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | * מכירת מוצר אחרי שברר ממנו את הפסולת - במחיר העולה על הפסולת הנבררת - "לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין (-משום שהקונים רואים את פשר מעשיו, ואינו מושך אותם בדבר שאינם רואים<ref>וברש"י - "מתיר בדבר הנראה - הלא יכול הלוקח לראות ולהבין מה דמי הפסולת הנברר מאלו, שישנו באחרים, וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו יתר על כן מפני הטורח"</ref>" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | ||
* איסור יצירת מראה נאה למוצר שבתוכו אינו משובח - "ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | * איסור יצירת מראה נאה למוצר שבתוכו אינו משובח - "ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | ||
* שיפור מראה חיצוני של מוצר שאינו חדש אלא מחודש - "אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | * שיפור מראה חיצוני של מוצר שאינו חדש אלא מחודש - "אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים" {{מקור|בבלי:בבא מציעא ס א$בבלי בבא מציעא ס, א}}. | ||
* איסור הטבת מראה מוצר שאינו משובח כמו שמראים אותו - "אין משרבטין את הבהמה (- לפי פירוש אחד בגמרא אין משקים את הבהמה במי סובין כדי שינפחו מעיה ושערה נזקף. לפי פירוש אחר שזוקף שער הבהמה כשרביט, שתראה שמינה, רש"י){{מקור|בבלי:בבא מציעא ס ב$בבלי בבא מציעא ס, ב}}. | |||
* "אין נופחין בקרביים ( - אין נופחין בקרביים הנמכרים בבית הטבח, כדי שיראו רחבים וגדולים, רש"י)". | |||
* ואין שורין את הבשר במים ( - כדי שילבין, ועל ידי כך בשר כחוש ייראה שמן, רש"י). | |||
* היתר לייפות מוצר שהופך אותו ליפה יותר באופן אמיתי: שמואל התיר להוסיף קישוט לבגד, סרבל, שעומד להימכר ליפותו. זאת באופן שהמוצר חדש, ואינו עושה כן אלא ליפותו. אם המוצר ישן ועל ידי הרקמה נראה כחדש יותר ממה שהוא באמת, אסור. | |||
* רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי | |||
* רבה שרא למידק צרדי | |||
* רבא שרא לצלומי גירי | |||
* רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי | |||
* והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה אמר ליה חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו | |||
רש"י בבא מציעא דף ס/ב | |||
משרבטין - לשון שרביט, כדמפרש לקמיה, שזוקף שער הבהמה כשרביט, שתראה שמינה: | |||
ואין נופחין בקרביים - בני מעיים הנמכרים בבית הטבח, שיראו רחבים וגדולים: | |||
ואין שורין בשר במים - שמלבין, והכחוש נראה שמן: | |||
מיא דחיזרא - משקין אותה מי סובין, והם נופחין מעיה ושערה נזקף: | |||
מזקפתא - קירצוף, אשטלי"ר בלעז: | |||
למימרא תומי לסרבלא - פרנזי"ש, לייפותו עושין לו תלאי מחוטי משי סביב: | |||
לכסכוסי - אנפרייש"ר בלעז, במי סובין: | |||
קרמי - בגדים המצויירים, אוברי"ץ בלעז: | |||
למידק צרדי - להדק בגדי קנבוס במקבות עץ, שיראה חוטן דק: | |||
לצלומי גירי - לצייר חיצים: | |||
דיקולי - סלים: | |||
בחדתי - מותר שאינו אלא ליפות, והרוצה להוסיף על דמיהם בשביל יופיים מוחל הוא: | |||
בעתיקי - אסור, שגונב את העין שנראים כחדשים: | |||
צבעיה - שהיה זקנו לבן וצבעו שחור, ונראה כבחור: | |||
זיבנן - קנה אותי לעבד, ונכרי היה, דעבד עברי אסור לאחר חורבן, שאין היובל נוהג: | |||
ויהיו עניים בני ביתך - משנה היא (אבות פרק א' משנה ה'), טוב לי לפרנס עניי ישראל וישמשוני: | |||
דיקניה - זקנו: | |||
צדיק מצרה נחלץ - זה רבא: | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:48, 18 בנובמבר 2012
|
|
פרסום
- היו נוהגים לשכור אדם שיכריז ביום השוק על הסחורה[1].
אמנות לצורך פרסום ושיווק
- "משנה: ...ומפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית. גמרא תנו רבנן מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית כיצד השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה ואומר לו תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה מותר אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה ספינה לעשות לה איסקריא חנות לצור בה צורתא דצבו בה אינשי והוי אגרא טפי ספינה לעשות לה איסקריא כיון דשפירא איסקריא טפי אגרא טפי ספינתא". תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סט/ב. וברש"י שם: "אבל לא מפריז לא על שכר חנות ולא על שכר ספינה - שאם שכר ממנו חנות או ספינה אסור ללות הימנו מעות, לקנות פירות ולמכור בחנות, או פרקמטיא להוליך בספינה, ויעלה לו על דמי שכירותו, כיון דלא בגופה דחנות וספינה קא מפיק להו להנך זוזי להשביח החנות או הספינה אין תוספת השכר בשביל חנות וספינה, אלא בשביל שכר מעות: לצור בה צורות - שיוציא מעות הללו לצור בו צורות, שתהא נאה, והכל רצין לתוכה לקנות ולאכול שם: אסקריא - וילון ושאר כלי הספינה, כגון תורן"[2].
המותר והאסור בפרסום ושיווק
- חלוקת מוצרים חינם כדי למשוך קונים - "רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין" בבלי בבא מציעא ס, א. וטעמם של חכמים שמתירים, מפני שיש הזדמנות שווה לשאר המוכרים לחלק גם הם מוצרים חינם כדי למשוך את הקונים אליהם - "מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי" בבלי בבא מציעא ס, א.
- הוזלות ומבצעים - "ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב (-משום שגורם להוזלת מחירים גם אצל מוכרים אחרים)" בבלי בבא מציעא ס, א.
- מכירת מוצר אחרי שברר ממנו את הפסולת - במחיר העולה על הפסולת הנבררת - "לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין (-משום שהקונים רואים את פשר מעשיו, ואינו מושך אותם בדבר שאינם רואים[3]" בבלי בבא מציעא ס, א.
- איסור יצירת מראה נאה למוצר שבתוכו אינו משובח - "ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין" בבלי בבא מציעא ס, א.
- שיפור מראה חיצוני של מוצר שאינו חדש אלא מחודש - "אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים" בבלי בבא מציעא ס, א.
- איסור הטבת מראה מוצר שאינו משובח כמו שמראים אותו - "אין משרבטין את הבהמה (- לפי פירוש אחד בגמרא אין משקים את הבהמה במי סובין כדי שינפחו מעיה ושערה נזקף. לפי פירוש אחר שזוקף שער הבהמה כשרביט, שתראה שמינה, רש"י)בבלי בבא מציעא ס, ב.
- "אין נופחין בקרביים ( - אין נופחין בקרביים הנמכרים בבית הטבח, כדי שיראו רחבים וגדולים, רש"י)".
- ואין שורין את הבשר במים ( - כדי שילבין, ועל ידי כך בשר כחוש ייראה שמן, רש"י).
- היתר לייפות מוצר שהופך אותו ליפה יותר באופן אמיתי: שמואל התיר להוסיף קישוט לבגד, סרבל, שעומד להימכר ליפותו. זאת באופן שהמוצר חדש, ואינו עושה כן אלא ליפותו. אם המוצר ישן ועל ידי הרקמה נראה כחדש יותר ממה שהוא באמת, אסור.
- רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי
- רבה שרא למידק צרדי
- רבא שרא לצלומי גירי
- רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי
- והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה אמר ליה חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו
רש"י בבא מציעא דף ס/ב משרבטין - לשון שרביט, כדמפרש לקמיה, שזוקף שער הבהמה כשרביט, שתראה שמינה: ואין נופחין בקרביים - בני מעיים הנמכרים בבית הטבח, שיראו רחבים וגדולים: ואין שורין בשר במים - שמלבין, והכחוש נראה שמן: מיא דחיזרא - משקין אותה מי סובין, והם נופחין מעיה ושערה נזקף: מזקפתא - קירצוף, אשטלי"ר בלעז: למימרא תומי לסרבלא - פרנזי"ש, לייפותו עושין לו תלאי מחוטי משי סביב: לכסכוסי - אנפרייש"ר בלעז, במי סובין: קרמי - בגדים המצויירים, אוברי"ץ בלעז: למידק צרדי - להדק בגדי קנבוס במקבות עץ, שיראה חוטן דק: לצלומי גירי - לצייר חיצים: דיקולי - סלים: בחדתי - מותר שאינו אלא ליפות, והרוצה להוסיף על דמיהם בשביל יופיים מוחל הוא: בעתיקי - אסור, שגונב את העין שנראים כחדשים: צבעיה - שהיה זקנו לבן וצבעו שחור, ונראה כבחור: זיבנן - קנה אותי לעבד, ונכרי היה, דעבד עברי אסור לאחר חורבן, שאין היובל נוהג: ויהיו עניים בני ביתך - משנה היא (אבות פרק א' משנה ה'), טוב לי לפרנס עניי ישראל וישמשוני: דיקניה - זקנו: צדיק מצרה נחלץ - זה רבא:
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף צט/ב - אמר רבא הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש בשאר יומי מיזדבנא בארבע אהדרו ליה ביומא דשוקא מהדרו ליה חביתא דחמרא בשאר יומי מהדרו ליה חמש ולא אמרן אלא דלא הוה ליה חמרא לזבוני אבל הוה ליה חמרא לזבוני הא איבעי ליה לזבוני ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא - וברש"י שם: "ודמי ברזנייתא - שנותנין למכריז בעיר על יין בשווקים וברחובות יש בבית פלוני יין למכור" [ויש מהראשונים שגורסים "כרזנייתא" מלשון 'כרוז'].
- ↑ בפירוט יותר על מטרת הציור של החנות ווילון הספינה, ניתן לראות בדברי המאירי, שם: "כבר ביארנו במשנה שמפריז אדם על שדהו ואין חושש משום רבית כשם שאדם מפריז על שדהו כך מפריז על חנות וספינה ובלבד שיתכוין לשבח גופן כמו שנתכון לשדה לשבח גופו כיצד הרי שהשכיר חנותו או ספינתו בעשרח דינרין בשנה ואמר לו תן לי מאתים זוז שאתקן החנות בציור וכיור כדי שיקנו הרואים ויקפצו ליכנס לתוכו לראות הצורות ויקנו מן הסחורות ואני אעלה לך י"ב דינרין בשנה או שאתקן בהם ספינה זו לעשות בה וילון נאה להקפיץ בה הרואים וכן כל כיוצא בזה אבל אם אמר תן לי מאתים זוז שאוציא בסחורה טפי כדי להמציא החנות משפע או לשכור מלחים לספינה וכל כיוצא בזה מדברים שאינן תקון גופם ואני אעלה לך י"ב דינרין לשנה אסור שנראה כנוטל שכר מעותיו:
- ↑ וברש"י - "מתיר בדבר הנראה - הלא יכול הלוקח לראות ולהבין מה דמי הפסולת הנברר מאלו, שישנו באחרים, וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו יתר על כן מפני הטורח"