עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם {{מקור| | כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם {{מקור|"דבר הנדור"|כן}}, כגון שאומר: "דבר זה עלי כקרבן" או: "דבר זה עלי כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה {{מקור|"דבר האסור"|כן}}, שאם, למשל, אדם אומר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו. | ||
המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה {{מקור| | המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה {{מקור|במדבר ל, ג|כן}}: "איש כי ידור נדר...". מכאן דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור". | ||
גרסה אחרונה מ־13:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם ("דבר הנדור"), כגון שאומר: "דבר זה עלי כקרבן" או: "דבר זה עלי כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה ("דבר האסור"), שאם, למשל, אדם אומר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו.
המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה (במדבר ל, ג): "איש כי ידור נדר...". מכאן דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור".