עדות שאי אתה יכול להזימה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''עדות שאין אפשרות שיבואו עדים אחרים ויזימו אותה, פסולה''' {{מקור| | '''עדות שאין אפשרות שיבואו עדים אחרים ויזימו אותה, פסולה''' {{מקור|הסוגיא בסנהדרין מא:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', עד שאמר שאינו יודע באיזה יום נעשה המעשה - אי אפשר להזימו, שהרי בשביל להזים צריך לומר לו "באותו היום עימנו היית", ולכן עדותו פסולה {{מקור| | '''לדוגמא''', עד שאמר שאינו יודע באיזה יום נעשה המעשה - אי אפשר להזימו, שהרי בשביל להזים צריך לומר לו "באותו היום עימנו היית", ולכן עדותו פסולה {{מקור|בבלי:סנהדרין מא:|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' רש"י | '''במקורו''' לכאורה קיימת סתירה בדברי רש"י, אם מקורו מסברא, או מגזירת הכתוב. {{מקור|דנו בשני הטעמים הללו אור גדול דף קפד טור ב ודף קפו טור ג, ועדות ביעקב ח|כן}}: | ||
@ מסברא, שצריך שהעדים יפחדו להעיד שקר כדי שלא יזימו אותם {{מקור|רש"י סנהדרין יז: ד"ה ושני זוממין|כן}}. | |||
@ מגזירת הכתוב, שצריך שנוכל לקיים בעדים {{מקור|דברים יט-יח|כן}} "ודרשו השופטים היטב, והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" {{מקור|רש"י סנהדרין מא. ד"ה לא שמה, וכן תוס' מכות ב. ד"ה מעידין|כן}}, שלא מצינו שתועיל עדות אלא רק באופן שמפורש בכתוב, שאפשר להזימה {{מקור|קובץ שיעורים פסחים מז|כן}}. | |||
א) | ==בדינים שונים== | ||
'''בדיני ממונות''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך שתוכל להזימה, ויש בזה שלוש דעות: | |||
@ אין צריך שיוכלו להזימה. ואפילו מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה - רק צריך שבית דין ישאלו את הדרישות והחקירות, אך אם העד אמר "איני יודע" כשר {{מקור|נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע עב|כן}}. | |||
@ מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה, צריך שיוכלו להזימה. אך לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך בממונות דרישה וחקירה - א"כ ממילא א"א להזימה (שהרי העד לא אומר כלל מתי והיכן נעשה המעשה) ולכן התירו בממונות כל עדות שא"א להזימה {{מקור|(שו"ת רעק"א מהדורא קמא קעו (ד"ה הדברים) בדעת הנימוקי יוסף)}}. | |||
@ צריך שיוכלו להזימה, ואפילו לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך דרישה וחקירה {{מקור|סמ"ע חו"מ לג-כו, בית הלוי ח"ג ה-ב|כן}}. | |||
'''עדות שלא שייך בה כאשר זמם אלא עונש מלקות''', כגון עדות בן גרושה ובן חלוצה {{מקור|בזה דנו תוס' מכות ב. ד"ה מעידין ותוס' רי"ד בבא קמא פד.|כן}}, עדות החודש {{מקור|דן בזה המנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם|כן}} ועדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה) {{מקור|בזה דנו הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב ובית הלוי ח"ג ו-ד|כן}} - דנו המפרשים האם צריך שתוכל להזימן, שהרי לכאורה ממילא א"א להזימן, שהרי אין בהם כאשר זמם. ויש בזה ארבע דעות (ונפק"מ האם עד שאומר בחקירות "איני יודע" כשר {{מקור|מנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם|כן}}): | |||
@ צריך שתוכל להזימן, וזה שלוקים נחשב שאתה יכול להזימה {{מקור|(תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ הראשון). וכן כתב בית הלוי ח"ג ו-ד (טעמו השני) לגבי עדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה))}}. | |||
@ צריך שתוכל להזימן, ומה שא"א לקיים בהם כאשר זמם אינו פוסלם משום שזה אינו בגלל עדותן (כמו מי שאומר בחקירות "איני יודע"), אלא בגלל שלא שייך לעשות בהם כאשר זמם (כגון לעשותן בני גרושה ובני חלוצה) {{מקור|תוס' רי"ד בבא קמא פד.|כן}}. | |||
@ אין צריך שתוכל להזימן, כיוון שעדויות אלו לא נלמדות מכאשר זמם {{מקור|(תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ השני). וכן כתב הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב שבעדי קידושין וזנות (לאוסרה לבעלה), כיוון שלא שייך בהם כאשר זמם - אין צריך שתוכל להזימם, וכשר גם כשאומר איני יודע)}}. | |||
@ בכל עדות יש שני דינים של להזים: צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה, וצריך שתוכל להענישם בכאשר זמם. וכאן אמנם לא שייך להענישם בכאשר זמם, אך עדיין צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה {{מקור|(בית הלוי ח"ג ו-ג (טעמו הראשון))}}. | |||
'''עדות שלא שייך בה כאשר זמם אלא עונש מלקות''', כגון עדות בן גרושה ובן חלוצה {{מקור| | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''נמצא אחד מהן קרוב או פסול''' - הדבר אברהם {{מקור| | '''נמצא אחד מהן קרוב או פסול''' - הדבר אברהם {{מקור|ח"ג יב-ג ד"ה שבתי|כן}} תלה במחלוקת ראשונים האם עד שא"א להזימו פוסל את שאר העדים: לתוס' פוסל אותם ולרש"י השאר כשרים. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[הזמה | * [[הזמה]] | ||
[[ | * [[נמצא אחד מהם קרוב או פסול]] | ||
* [[עדים]] | |||
* [[פסולי עדות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | [[קטגוריה:סדרי הדיון]] | ||
[[קטגוריה:עדויות]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:43, 16 בדצמבר 2014
|
|
הגדרה[עריכה]
עדות שאין אפשרות שיבואו עדים אחרים ויזימו אותה, פסולה (הסוגיא בסנהדרין מא:).
לדוגמא, עד שאמר שאינו יודע באיזה יום נעשה המעשה - אי אפשר להזימו, שהרי בשביל להזים צריך לומר לו "באותו היום עימנו היית", ולכן עדותו פסולה (סנהדרין מא:).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו לכאורה קיימת סתירה בדברי רש"י, אם מקורו מסברא, או מגזירת הכתוב. (דנו בשני הטעמים הללו אור גדול דף קפד טור ב ודף קפו טור ג, ועדות ביעקב ח):
- מסברא, שצריך שהעדים יפחדו להעיד שקר כדי שלא יזימו אותם (רש"י סנהדרין יז: ד"ה ושני זוממין).
- מגזירת הכתוב, שצריך שנוכל לקיים בעדים (דברים יט-יח) "ודרשו השופטים היטב, והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (רש"י סנהדרין מא. ד"ה לא שמה, וכן תוס' מכות ב. ד"ה מעידין), שלא מצינו שתועיל עדות אלא רק באופן שמפורש בכתוב, שאפשר להזימה (קובץ שיעורים פסחים מז).
בדינים שונים[עריכה]
בדיני ממונות נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך שתוכל להזימה, ויש בזה שלוש דעות:
- אין צריך שיוכלו להזימה. ואפילו מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה - רק צריך שבית דין ישאלו את הדרישות והחקירות, אך אם העד אמר "איני יודע" כשר (נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע עב).
- מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה, צריך שיוכלו להזימה. אך לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך בממונות דרישה וחקירה - א"כ ממילא א"א להזימה (שהרי העד לא אומר כלל מתי והיכן נעשה המעשה) ולכן התירו בממונות כל עדות שא"א להזימה (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קעו (ד"ה הדברים) בדעת הנימוקי יוסף).
- צריך שיוכלו להזימה, ואפילו לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך דרישה וחקירה (סמ"ע חו"מ לג-כו, בית הלוי ח"ג ה-ב).
עדות שלא שייך בה כאשר זמם אלא עונש מלקות, כגון עדות בן גרושה ובן חלוצה (בזה דנו תוס' מכות ב. ד"ה מעידין ותוס' רי"ד בבא קמא פד.), עדות החודש (דן בזה המנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם) ועדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה) (בזה דנו הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב ובית הלוי ח"ג ו-ד) - דנו המפרשים האם צריך שתוכל להזימן, שהרי לכאורה ממילא א"א להזימן, שהרי אין בהם כאשר זמם. ויש בזה ארבע דעות (ונפק"מ האם עד שאומר בחקירות "איני יודע" כשר (מנחת חינוך ד-ג [יג] ד"ה אמנם)):
- צריך שתוכל להזימן, וזה שלוקים נחשב שאתה יכול להזימה (תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ הראשון). וכן כתב בית הלוי ח"ג ו-ד (טעמו השני) לגבי עדי קידושין וזנות (לאוסרה על בעלה)).
- צריך שתוכל להזימן, ומה שא"א לקיים בהם כאשר זמם אינו פוסלם משום שזה אינו בגלל עדותן (כמו מי שאומר בחקירות "איני יודע"), אלא בגלל שלא שייך לעשות בהם כאשר זמם (כגון לעשותן בני גרושה ובני חלוצה) (תוס' רי"ד בבא קמא פד.).
- אין צריך שתוכל להזימן, כיוון שעדויות אלו לא נלמדות מכאשר זמם (תוס' מכות ב. ד"ה מעידין (בתירוץ השני). וכן כתב הנודע ביהודה מהדורא קמא נז נח ועב שבעדי קידושין וזנות (לאוסרה לבעלה), כיוון שלא שייך בהם כאשר זמם - אין צריך שתוכל להזימם, וכשר גם כשאומר איני יודע).
- בכל עדות יש שני דינים של להזים: צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה, וצריך שתוכל להענישם בכאשר זמם. וכאן אמנם לא שייך להענישם בכאשר זמם, אך עדיין צריך שתוכל לפוסלם ע"י ההזמה (בית הלוי ח"ג ו-ג (טעמו הראשון)).
פרטי הדין[עריכה]
נמצא אחד מהן קרוב או פסול - הדבר אברהם (ח"ג יב-ג ד"ה שבתי) תלה במחלוקת ראשונים האם עד שא"א להזימו פוסל את שאר העדים: לתוס' פוסל אותם ולרש"י השאר כשרים.