עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
'''עבודה זרה''' הוא אחד [[מצוות לא תעשה|האיסורים]] החמורים בתורה שעליהם נאמר[[יהרג ואל יעבור]].   
חפץ ופועל [[מילון הראי"ה:לצייר|לצייר]] את [[מילון הראי"ה:האלהות|האלהות]] בהכרה מוחלטת חיובית. <מה שמאפיל את [[מילון הראי"ה:ההארה|ההארה]] האלהית בכללה מהאיר ברום ערכה [[מילון הראי"ה:באומה|באומה]] ומהרס את התכונה האלהית של האומה בכללה, את היסוד של [[מילון הראי"ה:הקדושה|הקדושה]] הלאומית הכוללת, וגורם [[מילון הראי"ה:גלות|גלות]]> [עפ"י א' קנג, מ"ר 281 (ח"ה צח)].
==מהות האיסור==
אותן המחשבות ההרגשות והנטיות הליביות, שמקורן [[מילון הראי"ה:בקודש|בקודש]], מצד קישורו של האדם לאלהי [[מילון הראי"ה:אמת|אמת]] יוצר הכל, [[מילון הראי"ה:שהנשמה|שהנשמה]] לו והגויה מפעלו, כשהן מתנכרות, הולכות ומתפזרות לכל עבר, מתפוצצות לכל נטיה תאונית של שעה, בלא מטרה קדושה עליונה אלהית כוללת כל. הרעיונות המפוזרים והזרים שהם נהפכים לרועץ, המהפכים את האור לחושך, את [[מילון הראי"ה:דברי אלהים חיים|דברי אלהים חיים]] לדברי עמל ורעות רוח, [[מילון הראי"ה:רשעה|רשעה]] ומקורי רצח, ושליטת אדם באדם לרע לו [עפ"י ע"א ד ט א, ב].
לאיסור עבודה זרה קשורות כמה מצוות(על פי [[הרמב"ם]]):
הדברים [[מילון הראי"ה:שמראש מקדם|שמראש מקדם]] ממקור הקודש נובעים, והגות קודש חוללתם, שבהשפלם לרדת למטה בהפגשם [[מילון הראי"ה:ביצרי לב אדם הרע|ביצרי לב אדם הרע]], בקיבוצים שהרשעה [[מילון הראי"ה:הדמיון|הדמיון]] והחמריות [[מילון הראי"ה:הגסה|הגסה]] היא כל מגמתם, התעבו והתחשכו, עד [[מילון הראי"ה:שההוד|שההוד]] לדוה נהפך [עפ"י שם ב].
*שלא לפנות אחר עבודת כוכבים.
ע' במדור זה, מינות. ושם, השחתה, ההשחתה הגמורה. ושם, דת, אצל כל עם ולשון. ושם, עובדי כוכבים. ושם, יצרא דעבודה זרה. ושם, "אלהי העמים".
*שלא לתור אחר הרהור הלב וראית העינים.
*שלא [[מגדף|לגדף]].  
*שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה.
*שלא ישתחוה לה.
*שלא לעשות פסל לעצמו.
*שלא לעשות פסל אפילו לאחרים.
*שלא לעשות צורות אפילו לנוי.
*שלא [[מדיח|להדיח]] אחרים אחריה.
*לשרוף [[עיר הנידחת]].
*שלא לבנותה.
*שלא ליהנות מכל ממונה.
*שלא [[מסית|להסית]] יחיד לעבודת כוכבים לעובדה.
*שלא לאהוב המסית.
*שלא לעזוב שנאתו.
*שלא להצילו.
*שלא ללמד עליו זכות.
*שלא ימנע מללמד עליו חובה.
*שלא [[נבואה|להתנבא]] בשמה.
*שלא לשמוע מן המתנבא בשמה. .
*שלא [[שבועה|לישבע]] בשם עבודת כוכבים.
*שלא לעשות [[אוב]].  
*שלא לעשות [[ידעוני]].
*שלא להעביר ל[[מולך]].
*שלא להקים [[מצבה]].
*שלא להשתחוות על [[אבן משכית]].
*שלא ליטע [[אשרה]].
*לאבד עבודת כוכבים וכל הנעשה בשבילה.
*שלא ליהנות בעבודת כוכבים ובכל משמשיה.
*שלא ליהנות בציפוי נעבד.
*שלא לכרות ברית לעובדי כוכבים.
*שלא לחון עליהן.
*שלא ישבו ב[[ארץ ישראל|ארצנו]].
*שלא להדמות ב[[דרכי האמורי|מנהגותם]] ובמלבושם.
*שלא [[ניחוש|לנחש]].  
*שלא [[קסם|לקסום]].
*שלא [[מעונן|לעונן]].
*שלא [[חובר חבר|לחבור חבר]].  
*שלא [[דורש אל מתים|לדרוש אל המתים]].
*שלא לשאול באוב.
*שלא לשאול בידעוני.
*שלא [[כישוף|לכשף]].
וכן עוד שבע מצוות האסורות משום חוקות הגוים:
*שלא [[הקפת הראש|להקיף פאת ראש]].
*שלא [[תער|להשחית פאת זקן]].
*שלא [[לא ילבש|יעדה איש]] עדי אשה.
*שלא תעדה אשה כלי זיין ועדי איש.
*שלא לכתוב [[קעקע]].
*שלא [[גדידה|להתגודד]].
*שלא לעשות [[קרחה]] על מת.
==מקור האיסור==
עניין עבודה זרה מופיע בתורה פעמים רבות.
מקור האיסור לעובדה כדרכה הוא ב[[עשרת הדברות]] ב[[פרשת יתרו]]: "'''ולא תעבדם'''". איסור ההשתחויה להם באותו פסוק: "'''לא תשתחווה להם'''". איסור עשית פסל ואיסור עשית צורות אף הם מאותו פסוק: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה",   איסורי הכישוף (מכשף, אוב, ידעוני, קוסם, מעונן, מנחש, חובר חבר ודורש אל המתים) מופיעים גם הם בכמה מקומות בתורה, למשל ב[[פרשת שופטים]], יחד עם איסור מולך: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש(מולך) קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושאל אוב וידעוני ודורש אל המתים".


==פרטי הדינים==
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:אליליות ודתות|עבודה]]
===על מי ומתי חל האיסור===
האיסור חל על זכרים ונקבות כאחד, גדולים וקטנים, [[עבדים]] ובני חורין.
גם גוים מצווים על עבודה זרה, והיא מ[[שבע מצוות בני נח]].
==אופן האיסור==
===איסור עבודה===
אסור לעבוד עבודה זרה באחת הדרכים הבאות:
@כדרכה- כל עבודה שמאמיניה עובדים אותה בכך, אפילו עבודה בזויה (כגון זריקת אבן ל[[מרקוליס]])
@עבודת לכיבוד- גם אם אין עבודתה בכך (כגון לנקות, לשטוף, לחבק ולנשק וכד')
@עבודה שעובדים בה לה'- אחת מהעבודות הללו, שגם אם אין עבודתה בכך עוברים, כיוון שבכך עובדים לה': משתחווה, זובח, מקטיר, מנסך וזורק.
 
===איסורים נוספים===
אסור להעלות על הדעת שיש אלוה זולת ה', שנאמר {{מקור|שמות כ ג|כן}}: לא יהי לך אלהים אחרים על פני".
 
אסור לעשות עבודה זרה לעבוד, בין לעצמו ובין לאחר ואפילו לנכרי.
 
==מהות האיסור==
ראשית, אסור כלל להעלות במחשבה שיש שום אלוה חוץ מה' (ספר המצוות הקצר ל[[הרב ישראל מאיר הכהן|בעל החפץ חיים]]  מל"ת ח), ומי שמעלה מחשבה כזו הרי הוא כופר בעיקר, וגם זה ביהרג ואל יעבור (שם). ואסור לעשות לעצמו או לאחרים, ואפילו לגוים עבודה זרה לעבדה(שם ט-י). אסור להשתחוות לה, לזבוח לה, לזרוק לה דם, להקטיר לה או לנסך אליה, אפילו אם אין דרך עבודתה בכך, מכיוון שאלו עבודות שעובדים בהם את ה'. אפילו אם צריך להתכופף לצורך אחר מולה, יסתובב ולא יתכופף מולה (שם יא). אסור גם לעבדה כדרכה, כלומר בדברים שהם דרך עבודתה, ואפילו אם יש בכך ביזיון כלפיה כגון הזורק אבן ל[[מרקוליס]] או הפוער עצמו לפעור, הואיל וכך עובדים אותה- אסור. וכן כל דברים שהם לכבדה כגון חיבוק ונישוק, נקיונה וכד' אסור (שם יב). אסור להשבע או [[נדר|לנדור]] בשמה,ואפילו להשביע גוי באלוהיו או לגרום לאחרים להשבע או לנדור בשמה אסור, וכן להזכיר שמה סתם (אלא אם כן שמה מופיע בכתבי הקודש כגון פעור, דגון, ישו וכד') אסור (שם יג). אסור להדיח עיר מישראל לעבוד עבודה זרה (שם יד), וראה בהרחבה בערך [[עיר הנידחת]]. אסור לאכול או לשתות ולהנות מעבודה זרה ומתקרובתה ומשמשיה וכן מציפוי ע"ז ומתכשיטיה או מ[[יין נסך]], ומדרבנן אסור גם לשתות יין גוים שלא נתנסך (סתם יינם). אבל אם היא עשויה מדבר שלא ענשה בידי אדם כגון הר או עץ וכד', מותר להנות ממנו.  (שם טו, יז-יח). אסור לפנות אחרי עבודה זרה במחשבה, בדבור או בראיה ובכלל זה- לא לקרוא בספריהם או לשאול אותם דברים על עבודתה (שם טז). אסור להתחתן עם גוים (שם יט). אסור לחמול עליהם, כלומר, להציל אותם ממוות או לרפאם, אלא אם כן ירא מהם, שאז מותר לרפאם בשכר (אבל לא בחינם). אמנם, אסור להרגו בפועל שלא בשעת מלחמה. וכן אסור לתת להם מתנות או לספר בשבחם ובשבח מעשיהם (שם כ). אסור ללכת בחוקות הגוים (דרכי האמורי)- בכל דבר שהם עושים בקשר לעבודתם, ומי שהוא מקורב למלכות וצריך להראות כמוהם- מותר (שם כא). אסור להתנבא בשמה, ואפילו לכוון לאמת, וכן לשמוע למתנבא בשמה או לשאול ממנו מופת ואפילו לחשוב שמא האותות שעושה הם אמת אסור (שם כב, כו). אסור להסית שום יהודי לעבוד עבודה זרה, ואסור למוסת לאהוב את המסית או להפסיק לשנוא אותו ולהצילו ממוות (שם כג-כו). ואסור ללמד עליו זכות ולהימנע מללמד עליו חובה. אסור לגדוד ולשרוט על מתו לע"ז (שם כח) ועיין בערך [[גדידה]]. אסור לתת להם לשבת בארץ, ולמכור להם בתים או שדות, אבל מותר להשכיר להם בתים לא למגורים. אבל אם קיבל עליו שבע מצוות בני נח- הרי הוא נקרא [[גר תושב]] ומותר להושיבו, ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שנוהג ה[[יובל]] (שם מת"ב כו).
אסור לעשות אבן משכית להשתחוות עליה אפילו לה' (שם מל"ת קסא)- ועיין בערך [[אבן משכית]]. אסור להקים מצבה, כלומר בנין אבנים (או אבן אחת), ואפילו לעבוד את ה',  בגלל שכך היה דרך לעבוד עבודה זרה (שם קסב). אסור לכתוב כתובת קעקע בבשרו (שם קסג) ועיין בערך [[כתובת קעקע]]. אסור לשים קרחה על מתו, כלומר לתלוש שערו מצער על מתו (שם קסד).
איסורי כישוף:  
אסור לנחש, כלומר לעשות סימנים לקבוע על פיהם את ההתנהגות כגון האומר "קרה או לא קרה כך וכך, אעשה או לא אעשה כך וכך" או "אם יקרה או לא יקרה כך וכך אעשה או לא אעשה כך וכך" (שם קסה). אסור לעונן, כלומר לתת עונות ועיתים כגון יום זה או מזל זה מסוגל לכך וכך וכד'. וכן נכלל בתוך איסור עינון גם [[קוסם|לאחז את העיניים]] (שם קסו). אסור לקסום, כלומר לעשות מעשים תמהוניים או לחשוב ולשתוק או לצעוק צעקות משונות עד שאומר עתידות. ואסור מדרבנן להשאל  אצל קוסם (שם קסו). אסור לכשף, כלומר לרקוח כל מיני רקיחות וכד' (שם קסח). אסור לחבור חבר, כלומר, פועל בעזרת כל מיני לחשים וכד' תוך כדי שאוחז כל מיני דברים או עושה מעשים אחרים. ואסור מדרבנן לשאול חובר חבר או לחבור בלי לעשות מעשה (שם קסט). אסור לעשות מעשה אוב, כלומר, עשית פעולות שונות עד שישמע כאילו יש משהו אחר המדבר או שעושה כאילו גלגולת מדברת וכד' (שם קע). אסור לעשות מעשה ידעוני, כלומר שלוקח עצם של ציפור ששמה ידוע בפיו ועושה כל מיני מעשים עד שמגיד עתידות וכד' (שם קעא). ואסור לשאול באוב או בידעוני מן התורה (שם קעב-קעג). אסור לדרוש אל המתים- כלומר לעשות פעולות כדי שיתגלה אליו המת בחלום או שיתגלה אליו גוף המת (שם קעד). אסור לגלח פאת הראש (שם קעו) ועיין בערך [[הקפת הראש]]. אסור להשחית את פאת הזקן, כלומר לגלח בתער חמש פאות שמנו חכמים. ואשה מותרת להתגלח בתער, אבל אסורה להשחית זקן איש (שם קעז). אסור לאיש ללבוש בגדי אשה ולאשה ללבוש בגדי איש (שם קעח-קעט) ועיין בהרחבה בערך [[לא ילבש]].
 
===עונש===
העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים [[סקילה]] אם היו [[עדים]] ו[[התראה]], במזיד בלא עדים והתראה חייב [[כרת]], ובשוגג חייב [[חטאת]].
אנשי עיר הנדחת חייבים עם עדים והתראה [[הרג]], במזיד כרת ובשוגג חטאת.
המתנבא בשם עבודה זרה חייב עם עדים והתראה [[חנק]], במזיד בלי התראה כרת ובשוגג חטאת. 
על שאר העבירות שנמנו לעיל שאיסורם מ[[דאורייתא]] חייב [[מלקות]], ועל האיסורים שאיסורם מ[[דרבנן]] חייב [[מכת מרדות]].
==ראה גם==
*[[אבק עבודה זרה]]
 
[[קטגוריה:עבודה זרה|*]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:שבע מצוות בני נח]]

גרסה מ־14:43, 26 באוגוסט 2012

חפץ ופועל לצייר את האלהות בהכרה מוחלטת חיובית. <מה שמאפיל את ההארה האלהית בכללה מהאיר ברום ערכה באומה ומהרס את התכונה האלהית של האומה בכללה, את היסוד של הקדושה הלאומית הכוללת, וגורם גלות> [עפ"י א' קנג, מ"ר 281 (ח"ה צח)]. אותן המחשבות ההרגשות והנטיות הליביות, שמקורן בקודש, מצד קישורו של האדם לאלהי אמת יוצר הכל, שהנשמה לו והגויה מפעלו, כשהן מתנכרות, הולכות ומתפזרות לכל עבר, מתפוצצות לכל נטיה תאונית של שעה, בלא מטרה קדושה עליונה אלהית כוללת כל. הרעיונות המפוזרים והזרים שהם נהפכים לרועץ, המהפכים את האור לחושך, את דברי אלהים חיים לדברי עמל ורעות רוח, רשעה ומקורי רצח, ושליטת אדם באדם לרע לו [עפ"י ע"א ד ט א, ב]. הדברים שמראש מקדם ממקור הקודש נובעים, והגות קודש חוללתם, שבהשפלם לרדת למטה בהפגשם ביצרי לב אדם הרע, בקיבוצים שהרשעה הדמיון והחמריות הגסה היא כל מגמתם, התעבו והתחשכו, עד שההוד לדוה נהפך [עפ"י שם ב]. ע' במדור זה, מינות. ושם, השחתה, ההשחתה הגמורה. ושם, דת, אצל כל עם ולשון. ושם, עובדי כוכבים. ושם, יצרא דעבודה זרה. ושם, "אלהי העמים".

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עבודה_זרה&oldid=65737"