סתירת שבעה נקיים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:11, 29 במרץ 2012 מאת טישיו (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{בעבודה}} '''סתירת שבעה נקיים''' הוא כלל הלכתי ידוע, שהוא מדאורייתא. דין זה נלמד מפסוקים בתורה, בזב נאמ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי ידוע, שהוא מדאורייתא. דין זה נלמד מפסוקים בתורה, בזב נאמר " וְכִי־יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ, וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ וְכִבֶּס בְּגָדָיו; וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר"[1], ומהמילה "לטהרתו" למדו חז"ל שעל שבעת הימים להיות סמוכים ורצופים לטהרתו מהטומאה ולא תהא טומאה מפסקת ביניהם. גם בזבה נלמד הכלל מהפסוק שבו נאמרה מצוות ספירת שבעה נקיים {{ציטוטון| וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ; וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר{{הערה|ויקרא טו כח ואמרו חז"ל: "ואחר תטהר - שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם", כלומר משמעותה של המילה "אחר" בתנ"ך הוא בסמיכות למקרה, ועל כן אסור שיפסיק טומאה בין יום אחד ליום אחר לטהרת האישה שחל אחר שבעת הנקיים (אך מותנה בטבילה).

שבעה נקיים היא שלב חיוני וראשוני בשלבי ההיטהרות לזב וזבה.

זב

זב - לאחר שראה שתי ראיות או שלושה, עליו לספור שבעה נקיים. אם ראה שכבת זרע באחד מימי הנקיים, הוא סותר רק את יומו, אך לא כל שבעת הימים.

זבה

זבה - זבה קטנה, שראתה ראייה אחת או שתים אינה צריכה לספור שבעה נקיים, והיא רק נחשבת לשומרת יום כנגד יום. רק זבה גדולה, שראתה כבר שלושה ראיות, צריכה לספור שבעה נקיים. כיום, לאחר [[חומרא דרבי זירא], נההגו בנות ישראל לשבת שבעה נקיים על כל דם אפילו על טיפת דם כחרדל, ולכן הלכות השבעה נקיים רלוונטיות לכל אישה יהודייה.

פולטת

במסכת נידה נידה לג א מסופר על דיון בין רמי בר חמא ורבא, האם אישה שיצא מאותו מקום שכבת זרע, שנחשבת ל"פולטת" שטמאה במשך יום אחד כבעל קרי, דינה כמי שראתה דם זיבה שסותרת את ספירת השבעה נקיים, ובמילים אחרות - האם הטומאה שחלה על האישה הוא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותה מידה שהוא מטמא את זכר שיצא מגופו שכבת זרע שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין טומאת מגע, שמכיוון שנגעה בשכבת הזרע היא נטמאה.

Geresh.png בעי רמי בר חמא: פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה? רואה היתה וסותרת או דילמא נוגעת היתה ולא סתרה? Geresh.png

על שאלה זו של רמי בר חמא התפלא רבא והתבטא כדרכו על רמי בר חמא "לפום חורפא שבשבתא" - בגלל חריפותו המופלאה אינו מעיי די הצורך לפני שאומר את דבריו. תמיהת רבא היא, כיצד ייתכן לומר שיציאת שכבת זרע מגופה של האישה יגרום לסתור את ספירת שבעת הנקיים, הרי לא ייתכן לומר שראיית שכבת הזרע יסתור את כל שבעת ימי הנקיים שספרה שהרי אפילו הבעל עצמו שיצא שכבת זרע מגופו אינו סותר את כל שבעת הנקיים, והרי לא ניתן לומר שראיית הזרע יסתור רק יום אחד, שהרי אמרה התורה "ואחר תטהר" - שלא טומאה מפסקת ביניהם. אך חכמי התלמוד דחו את דבריו של רבא, והביאו ראיה מזב שסותר יום אחד למרות שגם בו נאמר שאסור שתהא טומאה מפסקת בין שבעת הנקיים לטהרתו.

  1. ויקרא כח יג