ספרות ההיכלות והמרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים [[קבלה|קבליים]] שנתחברו בתקופת ה[[תנא]]ים וה[[אמורא]]ים, בין המאה השנייה והמאה החמישית ב[[ארץ ישראל]]. זהות המחברים אינה ידועה.
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מתורת הסוד שנתחברו בתקופת ה[[תנא]]ים וה[[אמורא]]ים, בין המאה השנייה והמאה החמישית ב[[ארץ ישראל]]. זהות המחברים אינה ידועה.


החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"[[מעשה מרכבה]]".  
החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"[[מעשה מרכבה]]".  

גרסה אחרונה מ־18:19, 13 ביולי 2015

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מתורת הסוד שנתחברו בתקופת התנאים והאמוראים, בין המאה השנייה והמאה החמישית בארץ ישראל. זהות המחברים אינה ידועה.

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה".

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

  • קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
  • קבוצה שנייה - חיבורים העוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של ה' והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
  • קבוצה שלישית - ספר יצירה.


בין ספרות חז"ל לספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד על משנה זו מרחיב את הסוגיה ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניא בן הקנה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]