ספק רשות הרבים, טהור

דבר המוטל בספק אם הוא נטמא כשהיה ברשות הרבים, הרי הוא טהור.

כל ספק טומאה שנולד ברשות הרבים - טהור. לכן, למשל: אחד מן השרצים (שבמותם מטמאים במשא) וצפרדע (שאינה מטמאת כלל) הנמצאים ברשות הרבים, ואדם נגע באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם נגע, אם בשרץ או בצפרדע, הרי זה טהור.

כמו כן: שני שבילים הנמצאים ברשות הרבים, אחד טמא ואחד טהור, ואדם הלך באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם הלך, אם בשביל הטמא או בשביל הטהור, הרי זה טהור.