ספק עשירי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>. | '''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־13:57, 26 באוקטובר 2008
|
|
הגדרה
ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה (בכורות נח: במשנה).
לדוגמא, קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור (בכורות נח: במשנה).
מקור וטעם
מקורו מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא[1] - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק (יו"ד קי כללי ספק ספיקא).
בטעמו כתב השערי יושר (א-ה) שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
רוב נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' (בבא מציעא ו: ד"ה קפץ), וביאר הקובץ שיעורים (כתובות עד) שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות[3]. אך לדעת תוספות הרא"ש (הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל) רוב עדיין נחשב כעשירי ספק[4].
הערות שוליים
- ↑ במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם ד"ה במקורו.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ אמנם יש חולקים על זה, ע"ע רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.
- ↑ הארכנו בעניין זה בערך רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם ד"ה לגבי ודאותו.