ספק ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור|(ר"ן שם)}}. | '''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור|(ר"ן שם)}}. | ||
'''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור|(תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם)}}. | '''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור|(תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם)}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־12:33, 26 באוקטובר 2008
|
|
הגדרה
ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור) (הסוגיא בקידושין לט.).
לדוגמא, אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה (קידושין לט.).
מקור וטעם
מקורו מהלכה למשה מסיני (קידושין לט.).
לגבי ודאותו, האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן (קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג) שמותר מדין ודאי.
פרטי הדין
מותר אפילו להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") (גמרא שם). אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י (יו"ד רצד) שהם סוברים שלהלכה אסור.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
רוב - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי (ר"ן שם).
קרוב מועיל בערלה (תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם).
הערות שוליים
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.