ספק ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור)''' {{מקור|הסוגיא בקידושין לט.}}'''.''' | '''ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור)''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין לט.)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה {{מקור|קידושין לט.}}. | '''לדוגמא''', אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה {{מקור|(בבלי:קידושין לט.)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|קידושין לט.}}. | '''מקורו''' מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|(בבלי:קידושין לט.)}}. | ||
'''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן {{מקור|קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג}} שמותר מדין ודאי. | '''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן {{מקור|(קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג)}} שמותר מדין ודאי. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מותר אפילו''' להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") {{מקור|גמרא שם}}. אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י {{מקור|יו"ד רצד}} שהם סוברים שלהלכה אסור. | '''מותר אפילו''' להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") {{מקור|(גמרא שם)}}. אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י {{מקור|(יו"ד רצד)}} שהם סוברים שלהלכה אסור. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור|ר"ן שם}}. | '''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור|(ר"ן שם)}}. | ||
'''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור|תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם}}. | '''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור|(תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם)}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־18:03, 5 במרץ 2009
|
|
הגדרה
ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור) (הסוגיא בקידושין לט.).
לדוגמא, אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה (בבלי:קידושין לט.).
מקור וטעם
מקורו מהלכה למשה מסיני (בבלי:קידושין לט.).
לגבי ודאותו, האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן (קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג) שמותר מדין ודאי.
פרטי הדין
מותר אפילו להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") (גמרא שם). אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י (יו"ד רצד) שהם סוברים שלהלכה אסור.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
רוב - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי (ר"ן שם).
קרוב מועיל בערלה (תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם).
הערות שוליים
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.