סליחות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כינוי לפרקי תפילה ופיוטים, שתוכנם בקשת סליחה מה' על עוונותינו וחטאינו, הנאמרים בחודש אלול עד יום הכיפורים, ובימי תענית ציבור.

זמן אמירתן

בני עדות המזרח משכימים קום מידי בוקר לאמירת סליחות מיד לאחר ראש חודש אלול. בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום ה'~ או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת, שבוע קודם לכן.

גם בתענית ציבור אומרים "סליחות". הן נאמרות לאחר תפילת שמונה עשרה לפני קריאת התורה.

עניינן

בחז"ל מובא, כי הקב"ה, ברוב רחמיו, גילה למשה "סדר סליחה", וגם לדוד המלך אמר הקב"ה: "בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו יחד לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם". לפיכך נהגו בקהילות ישראל לומר סליחות בימים המיוחדים לתשובה.

תוכנן

נוסח הסליחות שונה בין העדות, אך כולם מורכבים מפסוקי תנ"ך, פיוטי תפילה וביניהן קריאת י"ג מידות הרחמים.

בסליחות של חודש אלול וימים נוראים פותחים באשרי ולאחריו פסוקים.

הסליחות מסתיימות באמירת וידוי

הלכות קשורות

לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות.


מי שאומר את הסליחות ביחידות ללא מניין, לא יאמר י"ג מידות ("ה' ה' אל רחום וחנון..."). וכן, לא יאמר את הסליחות שבשפה הארמית ("מחי ומסי...").