סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''סליחות''' (בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראות '''אשמורות''') הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש [[אלול]] וב[[עשרת ימי תשובה]] (ולמנהג האשכנזים גם ב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]]). הסליחות מורכבות מ[[שלוש עשרה מידות]], [[פיוט]]ים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים. | |||
==זמן | ==זמן אמירת הסליחות== | ||
בני עדות המזרח משכימים קום מדי בוקר לאמירת הסליחות מיד לאחר [[ראש חודש]] אלול, ועד ל[[יום הכיפורים]]. בני אשכנז מתחילים לומר את הסליחות ב[[מוצאי שבת]] שלפני [[ראש השנה]], אם ראש השנה חל ביום חמישי או ב[[שבת]]. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות. על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני [[תפילת שחרית]]. | |||
בני עדות המזרח משכימים קום | |||
למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט ב[[תשעה באב]]). הן נאמרות לאחר [[תפילת שמונה עשרה]] לפני [[קריאת התורה]]. | למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט ב[[תשעה באב]]). הן נאמרות לאחר [[תפילת שמונה עשרה]] לפני [[קריאת התורה]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==תוכנן== | ==תוכנן== | ||
נוסח הסליחות | קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן [[וידוי]] וקטעי תחנונים. | ||
==פיוטי הסליחות== | |||
בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: [[רבי אמיתי ב"ר שפטיה]] ("ישראל נושע בה'") ואביו [[רבי שפטיה ב"ר אמיתי]] ("שבת הכסא"), [[רש"י]] ("בין כסה לעשור" ועוד), [[רבי שלמה אבן גבירול]] ("זכור ברית אברהם" ועוד), [[רבי שלמה הבבלי]] רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד. | |||
==הלכות | ==הלכות סליחות== | ||
לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות. | לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות. | ||
גרסה מ־00:05, 11 בספטמבר 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סליחות (בפי יהודי תימן נקראות אשמורות) הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (ולמנהג האשכנזים גם בתעניות ציבור). הסליחות מורכבות משלוש עשרה מידות, פיוטים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים.
זמן אמירת הסליחות
בני עדות המזרח משכימים קום מדי בוקר לאמירת הסליחות מיד לאחר ראש חודש אלול, ועד ליום הכיפורים. בני אשכנז מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות. על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני תפילת שחרית.
למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט בתשעה באב). הן נאמרות לאחר תפילת שמונה עשרה לפני קריאת התורה.
עניינן
בחז"ל מובא, כי הקב"ה, ברוב רחמיו, גילה למשה "סדר סליחה", וגם לדוד המלך אמר הקב"ה: "בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו יחד לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם". לפיכך נהגו בקהילות ישראל לומר סליחות בימים המיוחדים לתשובה.
תוכנן
קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן וידוי וקטעי תחנונים.
פיוטי הסליחות
בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: רבי אמיתי ב"ר שפטיה ("ישראל נושע בה'") ואביו רבי שפטיה ב"ר אמיתי ("שבת הכסא"), רש"י ("בין כסה לעשור" ועוד), רבי שלמה אבן גבירול ("זכור ברית אברהם" ועוד), רבי שלמה הבבלי רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד.
הלכות סליחות
לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות.
מי שאומר את הסליחות ביחידות ללא מניין, לא יאמר י"ג מידות ("ה' ה' אל רחום וחנון..."). וכן, לא יאמר את הסליחות שבשפה הארמית ("מחי ומסי...").