סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:


==זמן אמירת הסליחות==
==זמן אמירת הסליחות==
בני עדות המזרח משכימים קום מדי בוקר לאמירת הסליחות מיד לאחר [[ראש חודש]] אלול, ועד ל[[יום הכיפורים]]. בני אשכנז מתחילים  לומר את הסליחות ב[[מוצאי שבת]] שלפני [[ראש השנה]], אם ראש השנה חל ביום חמישי או ב[[שבת]]. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות. על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני [[תפילת שחרית]].
מנהג בני עדות המזרח וכן בני תימן הוא להשכים לאמירת הסליחות כבר מ[[ראש חודש]] [[אלול]]. הטעם למנהג זה הוא משום שמראש חודש אלול עלה [[משה רבינו]] ל[[הר סיני]] לקבל לוחות שניים לאחר חטא העגל- ומאז ימים אלו נקבעו לימי רצון וסליחה {{#makor-new:אורח חיים תקפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקפא|א}}.
 
מנגד, האשכנזים נוהגים כמנהג המובא בסידור [[רש"י]] (סימן קלט) בו מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת, כך שיהיו לפחות עשרה ימים בהם אומרים סליחות. לפי מנהג זה, כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות {{#makor-new:אורח חיים תקפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקפא|א}}.
 
ה[[מגן אברהם]] הסביר כי הסיבה להקדים את אמירת הסליחות למוצאי שבת היא משום שבזמנם נהגו להתענות עשרה ימים כחלק מהסליחות, אך מכיוון שאין צמים בשני ימי ראש השנה, שבת תשובה וערב יום הכיפורים, הקדימו את הסליחות בארבעה ימים. טעם נוסף המובא באחרונים הוא משום שכשם שצריך לבדוק את כשרות הקורבן ארבעה ימים קודם הקרבתו, כך האדם שכמו מקריב עצמו בראש השנה צריך לבדוק את המומים שלו ארבעה ימים קודם לראש השנה.
 
בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ד|רמב"ם-תשובה|ג|ד}} {{ציטוטון|נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום}} , אך כיום מנהג זה כבר איננו קיים.  
 
על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני [[תפילת שחרית]].


למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט ב[[תשעה באב]]). הן נאמרות לאחר [[תפילת שמונה עשרה]] לפני [[קריאת התורה]].
למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט ב[[תשעה באב]]). הן נאמרות לאחר [[תפילת שמונה עשרה]] לפני [[קריאת התורה]].

גרסה מ־22:55, 9 באוגוסט 2020

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סליחות (בפי יהודי תימן נקראות אשמורות) הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (ולמנהג האשכנזים גם בתעניות ציבור). הסליחות מורכבות משלוש עשרה מידות, פיוטים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים.

זמן אמירת הסליחות

מנהג בני עדות המזרח וכן בני תימן הוא להשכים לאמירת הסליחות כבר מראש חודש אלול. הטעם למנהג זה הוא משום שמראש חודש אלול עלה משה רבינו להר סיני לקבל לוחות שניים לאחר חטא העגל- ומאז ימים אלו נקבעו לימי רצון וסליחה אורח חיים תקפא א.

מנגד, האשכנזים נוהגים כמנהג המובא בסידור רש"י (סימן קלט) בו מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת, כך שיהיו לפחות עשרה ימים בהם אומרים סליחות. לפי מנהג זה, כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות אורח חיים תקפא א.

המגן אברהם הסביר כי הסיבה להקדים את אמירת הסליחות למוצאי שבת היא משום שבזמנם נהגו להתענות עשרה ימים כחלק מהסליחות, אך מכיוון שאין צמים בשני ימי ראש השנה, שבת תשובה וערב יום הכיפורים, הקדימו את הסליחות בארבעה ימים. טעם נוסף המובא באחרונים הוא משום שכשם שצריך לבדוק את כשרות הקורבן ארבעה ימים קודם הקרבתו, כך האדם שכמו מקריב עצמו בראש השנה צריך לבדוק את המומים שלו ארבעה ימים קודם לראש השנה.

בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב הרמב"ם הלכות תשובה ג ד "נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" , אך כיום מנהג זה כבר איננו קיים.

על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני תפילת שחרית.

למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט בתשעה באב). הן נאמרות לאחר תפילת שמונה עשרה לפני קריאת התורה.

עניינן

בחז"ל מובא, כי הקב"ה, ברוב רחמיו, גילה למשה "סדר סליחה", וגם לדוד המלך אמר הקב"ה: "בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו יחד לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם". לפיכך נהגו בקהילות ישראל לומר סליחות בימים המיוחדים לתשובה.

תוכנן

קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן וידוי וקטעי תחנונים.

פיוטי הסליחות

בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: רבי אמיתי ב"ר שפטיה ("ישראל נושע בה'") ואביו רבי שפטיה ב"ר אמיתי ("שבת הכסא"), רש"י ("בין כסה לעשור" ועוד), רבי שלמה אבן גבירול ("זכור ברית אברהם" ועוד), רבי שלמה הבבלי רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד.

אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות אשכנזף הוא מכניסי רחמים, שאמירתו שנויה מבחלוקת בין החכמים.

הלכות סליחות

לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימי� לאחר הסליחות.


מי שאומר את הסליחות ביחידות ללא מניין, לא יאמר י"ג מידות ("ה' ה' אל רחום וחנון..."). וכן, לא יאמר את הסליחות שבשפה הארמית ("מחי ומסי...").

קישורים חיצוניים

סליחות בנוסחי העדות השונות

פירושי הסליחות