סימני הטעמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור| | יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור|ר"ת: איוב, משלי, תהלים}}. | ||
גרסה מ־17:21, 17 בפברואר 2009
|
|
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאה בציבור.
"סימני הטעמים" מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה.
יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת ר"ת: איוב, משלי, תהלים.
יש אומרים כי "סימני הטעמים" הם מן התורה, ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה.
רש"י מסתייע פעמים רבות ב"סימני הטעמים" לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו".