סומא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
מ (תיקון הקלדה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''מקורו''' מהפסוק {{מקור|(דברים ו-א)}} "וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקיכם ללמד אתכם" - כל שישנו במשפטים ישנו במצוות וחוקים, וכל שאינו במשפטים אינו במצוות וחוקים (וסומא אינו במשפטים, דהיינו בדינים, משום שהוקשו למיתת בית דין, ואינו במיתת בית דין כי נלמדת בגזירה שווה מחייבי גלויות, ואינו בגלות שנאמר {{מקור|(במדבר לה-כג)}} "בלא ראות" - פרט לסומא) {{מקור|(בבלי:בבא קמא פו:)}}. | '''מקורו''' מהפסוק {{מקור|(דברים ו-א)}} "וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקיכם ללמד אתכם" - כל שישנו במשפטים ישנו במצוות וחוקים, וכל שאינו במשפטים אינו במצוות וחוקים (וסומא אינו במשפטים, דהיינו בדינים, משום שהוקשו למיתת בית דין, ואינו במיתת בית דין כי נלמדת בגזירה שווה מחייבי גלויות, ואינו בגלות שנאמר {{מקור|(במדבר לה-כג)}} "בלא ראות" - פרט לסומא) {{מקור|(בבלי:בבא קמא פו:)}}. | ||
'''בטעמו''' יש לחקור האם התורה לא ציוותה אותו כלל במצוות, או שהוא מצווה אלא שפטור משום שקשה לו לקיימן. | '''בטעמו''' יש לחקור האם התורה לא ציוותה אותו כלל במצוות, או שהוא מצווה אלא שפטור משום שקשה לו לקיימן.{{ש}} | ||
ונפק"מ לשבע מצוות בני נח, שהמנחת חינוך {{מקור|(ב-כה)}} סובר שסומא חייב בהן, בק"ו מבן נח {{מקור|(והקונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ו כתב שפטור גם משבע המצוות, והסביר ששבע מצוות בני נח אינן אותן המצוות שנצטוו בהן ישראל, אלא מצוות נפרדות. למשל, איסור גניבה בישראל נלמד מ"לא תגנובו", ובגוי נלמד מ"מעץ הגן" (שם אות ד))}}. אך הק"ו הזה שייך רק אם פטור סומא משאר המצוות הוא משום שהתורה לא ציוותה אותו כלל, אך אם פטורו הוא משום שקשה לו לקיימן - לא שייך הק"ו, שהרי לבן נח אין את הקושי לקיימן. | ונפק"מ לשבע מצוות בני נח, שהמנחת חינוך {{מקור|(ב-כה)}} סובר שסומא חייב בהן, בק"ו מבן נח {{מקור|(והקונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ו כתב שפטור גם משבע המצוות, והסביר ששבע מצוות בני נח אינן אותן המצוות שנצטוו בהן ישראל, אלא מצוות נפרדות. למשל, איסור גניבה בישראל נלמד מ"לא תגנובו", ובגוי נלמד מ"מעץ הגן" (שם אות ד))}}. אך הק"ו הזה שייך רק אם פטור סומא משאר המצוות הוא משום שהתורה לא ציוותה אותו כלל, אך אם פטורו הוא משום שקשה לו לקיימן - לא שייך הק"ו, שהרי לבן נח אין את הקושי לקיימן. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם רק מדאורייתא פטור, אך מדרבנן כן מחויב בכל המצוות כדי שלא יהיה כגוי, או שפטור אפילו מדרבנן {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה. ותוס' בבא קמא פז. (ד"ה וכן) כתבו שמחויב מדרבנן)}}. | '''בדינו''' נחלקו המפרשים האם רק מדאורייתא פטור, אך מדרבנן כן מחויב בכל המצוות כדי שלא יהיה כגוי, או שפטור אפילו מדרבנן {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה. ותוס' בבא קמא פז. (ד"ה וכן) כתבו שמחויב מדרבנן)}}. | ||
==בדינים שונים== | |||
'''במצוות לא תעשה''' נחלקו המפרשים האם חייב {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי)}}. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[אשה במצוות]] | * [[אשה במצוות]] | ||
גרסה מ־12:19, 13 באפריל 2009
|
|
הגדרה
עיוור פטור מהמצוות לדעת רבי יהודה (הסוגיות בבבא קמא פז. ובקידושין לא.).
לדוגמא, פטור מקריאת שמע (דן בזה תוס' בבא קמא פז. ד"ה וכן).
החולקים על דין זה הם חכמים (בבלי:בבא קמא פז.), והלכה כמותם (מנחת חינוך ב-כה ושער הציון נג-מא, והביאו שיש פוסקים שכן פסקו כרבי יהודה).
מקור וטעם
מקורו מהפסוק (דברים ו-א) "וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקיכם ללמד אתכם" - כל שישנו במשפטים ישנו במצוות וחוקים, וכל שאינו במשפטים אינו במצוות וחוקים (וסומא אינו במשפטים, דהיינו בדינים, משום שהוקשו למיתת בית דין, ואינו במיתת בית דין כי נלמדת בגזירה שווה מחייבי גלויות, ואינו בגלות שנאמר (במדבר לה-כג) "בלא ראות" - פרט לסומא) (בבלי:בבא קמא פו:).
בטעמו יש לחקור האם התורה לא ציוותה אותו כלל במצוות, או שהוא מצווה אלא שפטור משום שקשה לו לקיימן.
ונפק"מ לשבע מצוות בני נח, שהמנחת חינוך (ב-כה) סובר שסומא חייב בהן, בק"ו מבן נח (והקונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ו כתב שפטור גם משבע המצוות, והסביר ששבע מצוות בני נח אינן אותן המצוות שנצטוו בהן ישראל, אלא מצוות נפרדות. למשל, איסור גניבה בישראל נלמד מ"לא תגנובו", ובגוי נלמד מ"מעץ הגן" (שם אות ד)). אך הק"ו הזה שייך רק אם פטור סומא משאר המצוות הוא משום שהתורה לא ציוותה אותו כלל, אך אם פטורו הוא משום שקשה לו לקיימן - לא שייך הק"ו, שהרי לבן נח אין את הקושי לקיימן.
במהותו חידש הקונטרסי שיעורים שכיוון שהוא גדול ובר דעת נקרא בר חיוב, אלא שהתורה פטרתו (פטור חיובי) (קידושין יב ד"ה וסברא. לעומת קטן שכיוון שאין לו דעת אינו בר חיוב, שהתורה לא חייבתו כלל (פטור שלילי, ולא שפטרתו כסומא)[1] ()).
בדינו נחלקו המפרשים האם רק מדאורייתא פטור, אך מדרבנן כן מחויב בכל המצוות כדי שלא יהיה כגוי, או שפטור אפילו מדרבנן (מנחת חינוך ב-כה. ותוס' בבא קמא פז. (ד"ה וכן) כתבו שמחויב מדרבנן).
בדינים שונים
במצוות לא תעשה נחלקו המפרשים האם חייב (מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ אמנם בערך קטן#מקור_וטעם (ד"ה בדין שפטור מהמצוות) הבאנו מחלוקת גדולה האם בקטן אין כלל סרך איסור ולא צריך כפרה כשיגדל, או שיש בו איסור ורק פטור.