ניסוך המים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
יציקת מים, שנשאבו ממעיין השילוח, על גבי המזבח בכל יום משבעת ימי [[חג הסוכות]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר.בכל שבעת ימי חג הסוכות היו מנסכים מים על גבי ה[[מזבח]] ב[[שחרית]], בשעת הקרבת קרבן התמיד<ref> מצוה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]. ב[[גמרא]] תענית (ב, ב) מובא, ש[[רבי עקיבא]] דרש מצוה זו ממה שנאמר בפרשת קרבנות החג, ביום השישי (במדבר כט, לא): "ונסכיה" - בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. ומניין שאחד מן הניסוכים הוא מים ולא ששני הניסוכים הם יין? - דבר זה דורש [[רבי יהודה בן בתירא]] בדרך רמז: "נאמר בשני (במדבר כט, יט): "ונסכיהם" (מ"ם יתירה), בשישי (שם שם, לא) - "ונסכיה" (יו"ד יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר "ונסכה"), ובשביעי (שם שם, לג) - "כמשפטם" (מ"ם יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר כ"משפט"), מ"ם יו"ד מ"ם - הרי כאן מים, מכאן לניסוך המים מן התורה; ואף רבי עקיבא דורש רמז זה, שבא ללמד, שאחד מאותם שני הניסוכים הנדרשים מתיבת "ונסכיה", כפי שהבאנו לעיל, הוא ניסוך המים. כן מובא בברייתא בשם רבי עקיבא (רטז, א): "מפני מה אמרה תורה 'נסכו מים בחג'? מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא; אמר הקב"ה: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה".</ref>.את המים היו שואבים, עם עלות השחר, ממעיין השילוח בצלוחית של זהב.לאחר שאיבת המים, היו הכהנים והעם הולכים ל[[שער המים]] שב[[בית המקדש]], ותוקעים ומריעים ותוקעים, לקיים מה שנאמר "ושאבתם מים בששון".לאחר מכן, היה הכהן שזכה בניסוך המים, עולה על גבי המזבח, ויוצק אותם לתוך ספל הנמצא בראש המזבח בקרן דרומית מערבית.בספל היה כעין חוטם ובו נקב, שדרכו היו המים המנוסכים יורדים על גג המזבח ומשם לחלל העמוק שמתחת למזבח הנקרא [[שיתין]].ניסוך המים היה נעשה בחגיגיות יתרה ובפומביות רבה, כדי להכחיש את דעותיהם של ה[[צדוקים]], שלא הודו במצות ניסוך המים בחג.
'''(בניסוך המים [[מילון הראי"ה:בסוכות|בסוכות]]) ''' - שמחת הרויה הטבעית [[מילון הראי"ה:בברכת|בברכת]] ד' על היקום, ההולכת במעגל המוגבל אשר בחוקי הברזל של [[מילון הראי"ה:הטבע|הטבע]] [אג' ג נח].
ניסוך המים ושמחתו - בא להורות על [[מילון הראי"ה:קדושת|קדושת]] תורה [[מילון הראי"ה:שבע"פ|שבע"פ]], שאין לה התלות [[מילון הראי"ה:בחומר|בחומר]] [עפ"י פנק' ג רפ].


==הערות שוליים==
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|ניסוך]]
<references />
 
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]

גרסה מ־14:39, 26 באוגוסט 2012

(בניסוך המים בסוכות) - שמחת הרויה הטבעית בברכת ד' על היקום, ההולכת במעגל המוגבל אשר בחוקי הברזל של הטבע [אג' ג נח]. ניסוך המים ושמחתו - בא להורות על קדושת תורה שבע"פ, שאין לה התלות בחומר [עפ"י פנק' ג רפ].