נחל תרצה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
* עין בידאן - עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר [[שכם]] והסביבה.בימי בית שני היה מקור ל[[רימון מצוי|פרי הרימון]] וכך נאמר ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ערלה]]:"אמר רבי יודה לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום. ושאר כל הרימונין את דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות" {{מקור|(פרק ג', הלכה ד גמרא, דף יט,א')}]- בדן היא בדיאן. | * עין בידאן - עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר [[שכם]] והסביבה.בימי בית שני היה מקור ל[[רימון מצוי|פרי הרימון]] וכך נאמר ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ערלה]]:"אמר רבי יודה לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום. ושאר כל הרימונין את דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות" {{מקור|(פרק ג', הלכה ד גמרא, דף יט,א')}]- בדן היא בדיאן. | ||
* מזרחה לו תל נמוך, מזוהה הוא עם תרצה המקראית, אשר נכבשה על ידי [[יהושע בן נון]] {{מקור| | * מזרחה לו תל נמוך, מזוהה הוא עם תרצה המקראית, אשר נכבשה על ידי [[יהושע בן נון]] {{מקור|[[ספר יהושע]],י"ב, כ"ד|כן}} - היום (תל אל-פרעה). בה נמצאו שרידים תרצה בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. | ||
* דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור| | * דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|שופטים פרק ט'|כן}}. | ||
=="דרך מבוא השמש"== | =="דרך מבוא השמש"== | ||
"דרך מבוא השמש" היא דרך הקיימת מתקופת ה[[מקרא]], במסלול זריחת השמש, ממזרח למערב, מ[[עבר הירדן]] ל[[ארץ ישראל]]. מסלולה הקדום עובר לצידו הצפוני של נחל תרצה. הוא עולה עד עין בדיאן בשיפוע מתן ומשם בעלייה חדה לעיר [[שכם]]. דרך מבוא השמש מתחברת בפאתי שכם עם [[דרך האבות]], המובילה ל[[בית אל]] | "דרך מבוא השמש" היא דרך הקיימת מתקופת ה[[מקרא]], במסלול זריחת השמש, ממזרח למערב, מ[[עבר הירדן]] ל[[ארץ ישראל]]. מסלולה הקדום עובר לצידו הצפוני של נחל תרצה. הוא עולה עד עין בדיאן בשיפוע מתן ומשם בעלייה חדה לעיר [[שכם]]. דרך מבוא השמש מתחברת בפאתי שכם עם [[דרך האבות]], המובילה ל[[בית אל]] ול[[ירושלים]]. הדרך מציינת את המקום בו תכרת הברית על [[עם ישראל]] לאחר הכנסו לארץ כנען כפי שנאמר ב[[ספר דברים]]:"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.{{מקור|(י"א,כ"ט-ל')}]. | ||
במסלול זה הלך גם [[יעקב אבינו]] בשובו מחרן, כפי שנאמר ב[[ספר בראשית]]: " וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.{{מקור|ל"ג, י"ז-י"ט|כן}}. | |||
==מאגר תרצה== | |||
ב[[בקעת הירדן]], באזור בתרונות החוואר, מתנקז לנחל תרצה יובל המושך מים ממעיינות פרעה. עקב כך הקימה אגודת המים של ה[[מועצה אזורית בקעת הירדן|מועצה האזורית בקעת הירדן]] את [[מאגר תרצה]] - מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי ה[[שיטפון|שיטפונות]]. מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. מאגר תרצה מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3283467,00.html במאמרה :בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת] באתר Ynet מיום 31 ביולי 2006 כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה". | |||
==נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה== | ==נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה== | ||
'''נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה''' היא הכינוי שניתן לעמק היורד משכם לעמק הירדן בנתיב בו זורם נחל תרצה, בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]] היא המלחמה שכונתה בשם "המלחמה הגדולה". העמק היה דרך המוצא היחידה שנותרה לחיילי הארמיות העות'מאניות הנסוגות מהרי השומרון. 21 בספטמבר 1918 היה היום שבו הפכה הדרך התלולה ל"מלכודת טופוגרפית". לתוכה נהרו החיילים הנסוגים. בנחל תרצה ידע הצבא העות'מאני את אחת מתבוסותיו הקשות. הנסיגה הפכה למנוסת בהלה. נתיב הבריחה היה למלכודת מוות אכזרית, שבאה מידי האוויריה הבריטית <ref>לפי אתר '''[[חיל האוויר המלכותי]]''' ('''Royal Air Force''')... הוא חיל האוויר העצמאי הוותיק בעולם ... נוסד ב-1 באפריל 1918", דהיינו חודשים אחדים לפני פעולה זו. אולי מסיבה זו המחבר מכנה אותו בשם הסתמי "האוויריה הבריטית"</ref> . לפי האומדן היו בטור הנסוג 7,000 חיילים - כאשר רק שליש נותרו בחיים - ארטילריה ואמצעי הובלה בממדים שלא היו מוכרים בחזית ארץ ישראל <ref>המקור: ''' דב גביש'', עמ' 282</ref>. | |||
==מבט אל נחל תרצה== | ==מבט אל נחל תרצה== | ||
| שורה 34: | שורה 39: | ||
</gallery> | </gallery> | ||
== | == לקריאה נוספת == | ||
* [[]] | |||
* דב גביש, '''נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה''', בתוך: זאב ח. ארליך (עורך), "שומרון ובנימין - כרך שני", [[הוצאת ראובן מס]], 1991. | |||
* לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס, '''עם אלנבי בכיבוש הארץ''', תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | |||
* [[יגאל ידין]], '''עמק סוכות במערכות דוד ואחאב''', בתוך י.ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתקופת המקרא, תל אביב, תשל"ג, עד' 170-171 - ניתוח קרקעי ומשמעותו הצבאית של ואדי פרעה (הוא נחל תרצה) מן ההיבט הקרקעי | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]] | [[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]] | ||
[[קטגוריה:נחלים|תרצה]] | [[קטגוריה:נחלים|תרצה]] | ||
[[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]] | [[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:44, 6 באוגוסט 2021
|
|
נחל תרצה המוכנה (ואדי פרעה) הוא הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון לבקעת הירדן. אורכו כ-40 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו, הוא כ-300 קמ"ר. זרימתו מתמדת, ברוב ימי השנה, והוא הנחל האיתן היחיד במזרח השומרון.
הנחל מתחיל מזרחית לשכם, בבקעת בית דג'ן ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור עינות בידאן שעל כביש שכם-גשר אדם הוא פונה מזרחה בתוך בקע גאולוגי ומשלים בנקודה זו את הקפתו של הר כביר, ומנקז באופן זה את כל מורדות ההר.
בבקעת הירדן בהמשכו של נחל תרצה הוקמו מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות. מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור.
קילומטרים ספורים מזרחה משם נשפך נחל תרצה לנהר הירדן. הנחל תרצה קרוי על שם העיר תרצה המקראית
אתרים בבקעת הנחל[עריכה]
לאורך הנחל יש אתרים, בחלקם מתקופת ההתנחלות בימי השופטים וימי בית שני
- עין בידאן - עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר שכם והסביבה.בימי בית שני היה מקור לפרי הרימון וכך נאמר בתלמוד ירושלמי, מסכת ערלה:"אמר רבי יודה לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום. ושאר כל הרימונין את דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות" {{מקור|(פרק ג', הלכה ד גמרא, דף יט,א')}]- בדן היא בדיאן.
- מזרחה לו תל נמוך, מזוהה הוא עם תרצה המקראית, אשר נכבשה על ידי יהושע בן נון ([[ספר יהושע]],י"ב, כ"ד) - היום (תל אל-פרעה). בה נמצאו שרידים תרצה בירת ממלכת ישראל לפני בניית העיר שומרון.
- דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של אבימלך (שופטים פרק ט').
"דרך מבוא השמש"[עריכה]
"דרך מבוא השמש" היא דרך הקיימת מתקופת המקרא, במסלול זריחת השמש, ממזרח למערב, מעבר הירדן לארץ ישראל. מסלולה הקדום עובר לצידו הצפוני של נחל תרצה. הוא עולה עד עין בדיאן בשיפוע מתן ומשם בעלייה חדה לעיר שכם. דרך מבוא השמש מתחברת בפאתי שכם עם דרך האבות, המובילה לבית אל ולירושלים. הדרך מציינת את המקום בו תכרת הברית על עם ישראל לאחר הכנסו לארץ כנען כפי שנאמר בספר דברים:"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.{{מקור|(י"א,כ"ט-ל')}].
במסלול זה הלך גם יעקב אבינו בשובו מחרן, כפי שנאמר בספר בראשית: " וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.(ל"ג, י"ז-י"ט).
מאגר תרצה[עריכה]
בבקעת הירדן, באזור בתרונות החוואר, מתנקז לנחל תרצה יובל המושך מים ממעיינות פרעה. עקב כך הקימה אגודת המים של המועצה האזורית בקעת הירדן את מאגר תרצה - מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות. מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. מאגר תרצה מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל במאמרה :בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת באתר Ynet מיום 31 ביולי 2006 כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה".
נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה[עריכה]
נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה היא הכינוי שניתן לעמק היורד משכם לעמק הירדן בנתיב בו זורם נחל תרצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה שכונתה בשם "המלחמה הגדולה". העמק היה דרך המוצא היחידה שנותרה לחיילי הארמיות העות'מאניות הנסוגות מהרי השומרון. 21 בספטמבר 1918 היה היום שבו הפכה הדרך התלולה ל"מלכודת טופוגרפית". לתוכה נהרו החיילים הנסוגים. בנחל תרצה ידע הצבא העות'מאני את אחת מתבוסותיו הקשות. הנסיגה הפכה למנוסת בהלה. נתיב הבריחה היה למלכודת מוות אכזרית, שבאה מידי האוויריה הבריטית [1] . לפי האומדן היו בטור הנסוג 7,000 חיילים - כאשר רק שליש נותרו בחיים - ארטילריה ואמצעי הובלה בממדים שלא היו מוכרים בחזית ארץ ישראל [2].
מבט אל נחל תרצה[עריכה]
מבט למקורות נחל תרצה מהר כביר - מעיינות עין בדיאן
מרכז נחל תרצה
המשכו של הנחל לכיון נהר הירדן מכונה בתנ"ך "דרך מבוא השמש" - דרכה יעקב אבינו נכנס לארץ ישראל בדרכו לשכם - ברקע הר הגלבוע
לקריאה נוספת[עריכה]
- דב גביש, נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה, בתוך: זאב ח. ארליך (עורך), "שומרון ובנימין - כרך שני", הוצאת ראובן מס, 1991.
- לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
- יגאל ידין, עמק סוכות במערכות דוד ואחאב, בתוך י.ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתקופת המקרא, תל אביב, תשל"ג, עד' 170-171 - ניתוח קרקעי ומשמעותו הצבאית של ואדי פרעה (הוא נחל תרצה) מן ההיבט הקרקעי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לפי אתר חיל האוויר המלכותי (Royal Air Force)... הוא חיל האוויר העצמאי הוותיק בעולם ... נוסד ב-1 באפריל 1918", דהיינו חודשים אחדים לפני פעולה זו. אולי מסיבה זו המחבר מכנה אותו בשם הסתמי "האוויריה הבריטית"
- ↑ המקור: ' דב גביש, עמ' 282