נחלת שבט דן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים למטה. מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים למטה. מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט דן''' נקבעה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] | '''נחלת שבט דן''' נקבעה בהגרלה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]], בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]] לא איפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור|ספר שופטים, א',ל"ד|כן}}. | ||
ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]]: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור| | |||
עם זאת, | עם זאת, ב[[שירת דבורה]], נטען כלפי [[שבט דן]]:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" {{מקור|שופטים,ה' י"ז|כן}} - מכאן שהיה לשבט דן מוצא ל[[ים תיכון]]. | ||
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של [[שמשון הגיבור]] וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל {{ | מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של [[שמשון הגיבור]] וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל {{מקור|י"ג, כ"ה|כן}} - דהיינו שם היה '''מחנה דן'''. | ||
משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | ||
עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"{{מקור| | עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"{{מקור|י"ט, מ"ז|כן}}. | ||
יוצא מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים: | |||
# '''מחנה דן''' בין | # '''מחנה דן''' בין צרעה לבין אשתאול . | ||
# '''גוש דן''' בהווה מ[[נחל הירקון]] עד [[נחל שורק]]. | # '''גוש דן''' בהווה מ[[נחל הירקון]] עד [[נחל שורק]]. | ||
# '''[[דן המקראית|דן]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] | # '''[[דן המקראית|דן]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
נחלת שבט דן לפי ספר [[יהושע]] היא כדלקמן: | |||
"לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור|י"ט,מ', מ"ז|כן}}. | |||
==השלוחה הצפונית== | |||
מ[[ספר שופטים]] למדנו:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה {{מקור| | מ[[ספר שופטים]] למדנו כי:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה {{מקור|י"ח, א'|כן}}. | ||
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום [[דן המקראית]] | בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום [[דן המקראית]] ומגלים "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ". הם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב, וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. {{מקור|שם, כ"ז, כ"ח|כן}}. | ||
ןכך מוצרה השלוחה הצפונית אשר כללה את העיר דן ןכן את המורדות הדרומיים-מערביים של [[הר החרמון]]. | |||
==תרשים הנחלה== | |||
[[תמונה:Nachala_dan_4.jpg|center|thumb|500px|אתרי ערי הגבול: בכחול]] | |||
== | ==גבולות הנחלה== | ||
[[ | ה'''גבול הצפוני''' הוא מ[[נחל הירקון]] מזרחה בדרום [[נחלת שבט אפרים]] - [[נחל קנה]]. התאור המפורט מביא את הגבול לשטח המצוי מדרום לתוואי של החלק המערבי של "כביש חוצה שומרון". המשכו הוא בכביש לירושלים, דרך [[גזר]], עד [[בית חורון המקראית]]. | ||
ה'''גבול המזרחי''' של "גוש דן" הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא בני ברק עד לצפון מ[[פתח תקווה]] - [[נחל הירקון]] ומשם ל[[ים תיכון]] | |||
ההמשך הגבול המזרחי ל[[נחלת שבט בנימין]] ו[[נחלת שבט יהודה]] לאורך כביש הנוכחי מצומת בית חורון דרומה לבית שמש. | |||
ה'''הגבול''' הדרומי נושק לגבול [[נחלת שבט יהודה]] | |||
* יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | |||
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | |||
== | ==גבולות יחזקאל== | ||
[[יחזקאל הנביא]] בתאור הגבולות ב[[אחרית הימים]] מציב את נחלת שבט דן בצפון [[סוריה]] של ימינו, כפי שנאמר: "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים: מִקְצֵה צָפוֹנָה אֶל-יַד דֶּרֶךְ-חֶתְלֹן לְבוֹא-חֲמָת חֲצַר עֵינָן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק צָפוֹנָה, אֶל-יַד חֲמָת, וְהָיוּ-לוֹ פְאַת-קָדִים הַיָּם, דָּן אֶחָד. וְעַל גְּבוּל דָּן, מִפְּאַת קָדִים עַד-פְּאַת-יָמָּה--אָשֵׁר אֶחָד {{מקור|(ל"ח, א'). | |||
"מבוא חמת" מזוכרת בתור הקצה הצפוני אליו הגיעו המרגלים בימי [[משה רבינו]], כפי שנאמר ב[[ספר במדבר]]: "וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת" {{(מקור|(י"ד,כ"א))). מכל מקום הגבול הוא מהמדבר הסורי הצפוני עד שפת הים. אם נקבל נהר או נחל בתור גבול, ואכן זה המצב במקרים רבים, הרי הגבול הוא [[נחל פרת]], התואם את [[גבולות ההבטחה]]. | |||
הרב אליהו מאלי אשר מביא רעיון זה במאמרו [http://www.tora.us.fm/tnk/sofrim/mali/nxlot_dn.html נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאל] מציין כי במקביל למושבו של של שבט דן ברצועת הרוחב הצפונית יחד עימו גם התיישבו גם שאר השבטים שנמנו על "מחנה דן" במדבר סיני ואף הן חלקו עימו את צפון ארץ ישראל. והוא כותב: "מאד מעניין למצוא גם את אשר וגם את נפתלי בשתי הרצועות הצפוניות הבאות אחרי רצועת שבט דן! שלושת השבטים שהיו במחנה הצפוני במדבר, הם שלושת השבטים שלעתיד לבא נוחלים בצפון!" | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:נחלת שבט דן|דן, נחלת שבט דן]] | |||
[[קטגוריה:מטרופולין תל אביב|דן, נחלת שבט]] | [[קטגוריה:מטרופולין תל אביב|דן, נחלת שבט דן]] | ||
[[קטגוריה:אזור עמק החולה|דן, נחלת שבט דן]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:55, 5 בספטמבר 2012
|
|
נחלת שבט דן נקבעה בהגרלה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען, בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל צרעה המקראית ואשתאול המקראית. הסיבה הייתה כי האמורי לא איפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (ספר שופטים, א',ל"ד).
עם זאת, בשירת דבורה, נטען כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים,ה' י"ז) - מכאן שהיה לשבט דן מוצא לים תיכון.
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (י"ג, כ"ה) - דהיינו שם היה מחנה דן. משפחת מנוח אבי שמשון היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל".
עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"(י"ט, מ"ז).
יוצא מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים:
- מחנה דן בין צרעה לבין אשתאול .
- גוש דן בהווה מנחל הירקון עד נחל שורק.
- דן ליד מקורות נהר הירדן
נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה בעת החדשה בארץ ישראל. יפו הייתה הנמל המרכזי אליו הגיעו יהדות התפוצות וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העיר העברית הראשונה תל אביב וגוש דן - המטרופולין של תל אביב.
תאור הנחלה[עריכה]
נחלת שבט דן לפי ספר יהושע היא כדלקמן:
"לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.(י"ט,מ', מ"ז).
השלוחה הצפונית[עריכה]
מספר שופטים למדנו כי:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה (י"ח, א').
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום דן המקראית ומגלים "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ". הם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב, וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. (שם, כ"ז, כ"ח).
ןכך מוצרה השלוחה הצפונית אשר כללה את העיר דן ןכן את המורדות הדרומיים-מערביים של הר החרמון.
תרשים הנחלה[עריכה]
גבולות הנחלה[עריכה]
הגבול הצפוני הוא מנחל הירקון מזרחה בדרום נחלת שבט אפרים - נחל קנה. התאור המפורט מביא את הגבול לשטח המצוי מדרום לתוואי של החלק המערבי של "כביש חוצה שומרון". המשכו הוא בכביש לירושלים, דרך גזר, עד בית חורון המקראית.
הגבול המזרחי של "גוש דן" הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא בני ברק עד לצפון מפתח תקווה - נחל הירקון ומשם לים תיכון
ההמשך הגבול המזרחי לנחלת שבט בנימין ונחלת שבט יהודה לאורך כביש הנוכחי מצומת בית חורון דרומה לבית שמש.
ההגבול הדרומי נושק לגבול נחלת שבט יהודה
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
גבולות יחזקאל[עריכה]
יחזקאל הנביא בתאור הגבולות באחרית הימים מציב את נחלת שבט דן בצפון סוריה של ימינו, כפי שנאמר: "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים: מִקְצֵה צָפוֹנָה אֶל-יַד דֶּרֶךְ-חֶתְלֹן לְבוֹא-חֲמָת חֲצַר עֵינָן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק צָפוֹנָה, אֶל-יַד חֲמָת, וְהָיוּ-לוֹ פְאַת-קָדִים הַיָּם, דָּן אֶחָד. וְעַל גְּבוּל דָּן, מִפְּאַת קָדִים עַד-פְּאַת-יָמָּה--אָשֵׁר אֶחָד {{מקור|(ל"ח, א').
"מבוא חמת" מזוכרת בתור הקצה הצפוני אליו הגיעו המרגלים בימי משה רבינו, כפי שנאמר בספר במדבר: "וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת" {{(מקור|(י"ד,כ"א))). מכל מקום הגבול הוא מהמדבר הסורי הצפוני עד שפת הים. אם נקבל נהר או נחל בתור גבול, ואכן זה המצב במקרים רבים, הרי הגבול הוא נחל פרת, התואם את גבולות ההבטחה.
הרב אליהו מאלי אשר מביא רעיון זה במאמרו נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאל מציין כי במקביל למושבו של של שבט דן ברצועת הרוחב הצפונית יחד עימו גם התיישבו גם שאר השבטים שנמנו על "מחנה דן" במדבר סיני ואף הן חלקו עימו את צפון ארץ ישראל. והוא כותב: "מאד מעניין למצוא גם את אשר וגם את נפתלי בשתי הרצועות הצפוניות הבאות אחרי רצועת שבט דן! שלושת השבטים שהיו במחנה הצפוני במדבר, הם שלושת השבטים שלעתיד לבא נוחלים בצפון!"