מצוה לבצוע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" {{מקור|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב}}. | בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" {{מקור|(שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב)}}. | ||
גרסה מ־17:03, 12 במרץ 2009
|
|
מצוה לפשר בין בעלי הדין. פשרה בין בעלי הדין עדיפה על פסיקה של בית הדין.
בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב).