מלאכות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מלאכות שאסור לעשותן בשבת מדאורייתא''' {{מקור| | '''מלאכות שאסור לעשותן בשבת מדאורייתא''' {{מקור|הסוגיא בשבת עג. במשנה ובגמרא שאחריה באריכות}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', המבשל, האורג, המבעיר, הקושר, המוציא מרשות לרשות {{מקור| | '''לדוגמא''', המבשל, האורג, המבעיר, הקושר, המוציא מרשות לרשות {{מקור|שבת עג. במשנה}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורם''' מהיקש מהמשכן לדיני שבת: {{מקור| | '''מקורם''' מהיקש מהמשכן לדיני שבת: {{מקור|שמות לה-ב}} "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' וגו' קחו מאתכם תרומה לה' כל וגו'" {{מקור|שבת עג: ובשיירי קרבן על הירושלמי ערובין ח-ח חידש שריש לקיש סובר דלא ילפינן מלאכות שבת ממשכן, והוסיף שיש גם תנאים שסוברים כך}}. | ||
באופן הלימוד מההיקש נחלקו רש"י ותוס' בכמה וכמה מקומות, שלרש"י לומדים מההיקש רק את עיקר המלאכה, אך פרטיה נלמדים מסברא, אמנם לתוס' לומדים מההיקש גם את פרטי המלאכות. | באופן הלימוד מההיקש נחלקו רש"י ותוס' בכמה וכמה מקומות, שלרש"י לומדים מההיקש רק את עיקר המלאכה, אך פרטיה נלמדים מסברא, אמנם לתוס' לומדים מההיקש גם את פרטי המלאכות. | ||
ונביא לכך שלוש דוגמאות: | ונביא לכך שלוש דוגמאות: | ||
@ מלאכה שאין צריך לגופה, כגון המוציא את המת מרשות היחיד לרשות הרבים, שאין מטרתו לצורך המת, לרש"י היא מוגדרת כמלאכה שאינו צריך אותה אלא לסלקה מעליו {{מקור| | @ מלאכה שאין צריך לגופה, כגון המוציא את המת מרשות היחיד לרשות הרבים, שאין מטרתו לצורך המת, לרש"י היא מוגדרת כמלאכה שאינו צריך אותה אלא לסלקה מעליו {{מקור|שבת צג: ד"ה ורבי שמעון פוטר}}, ולר"י היא מלאכה שאינו לצורך שהיו צריכים לה במשכן {{מקור|צד. ד"ה רבי שמעון פוטר}}. | ||
@ חי נושא את עצמו, דהיינו שהמוציא את החי מרשות היחיד לרשות הרבים פטור - לרש"י הוא מסברא, שהחי מקל את עצמו ונושא את עצמו {{מקור| | @ חי נושא את עצמו, דהיינו שהמוציא את החי מרשות היחיד לרשות הרבים פטור - לרש"י הוא מסברא, שהחי מקל את עצמו ונושא את עצמו {{מקור|שבת צג: ד"ה את החי במיטה}}, ולר"י נלמד מהמשכן שלא היו נושאים דברים חיים {{מקור|צד. ד"ה שהחי}}. | ||
@ הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה, דהיינו שהמניח חפץ על פחות מארבעה על ארבעה פטור - לרש"י הוא מסברא, שמקום כזה הוא חשוב {{מקור| | @ הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה, דהיינו שהמניח חפץ על פחות מארבעה על ארבעה פטור - לרש"י הוא מסברא, שמקום כזה הוא חשוב {{מקור|ד. ד"ה מעל גבי מקום ד}} ולר"ת הוא משום שמסתמא כך היו מניחים במשכן {{מקור|שם ד"ה והא, בפירוש הראשון בתוס'}}. | ||
'''במהות''' דיני שבת חקרו כמה וכמה חקירות: | '''במהות''' דיני שבת חקרו כמה וכמה חקירות: | ||
@ מצווה לנוח, או שאסור לעשות מלאכה {{מקור| | @ מצווה לנוח, או שאסור לעשות מלאכה {{מקור|מפענח צפונות ו-ה}}. | ||
@ מצווה שהאדם ינוח בשבת (שלא יעשה מלאכה), או שהעולם ינוח בשבת (שלא תעשה בו מלאכה) {{מקור| | @ מצווה שהאדם ינוח בשבת (שלא יעשה מלאכה), או שהעולם ינוח בשבת (שלא תעשה בו מלאכה) {{מקור|מי טל מרקד לו-יג. ומעין זה חילק הצפנת פענח איסורי ביאה יז-כא שמלאכת הוצאה היא באדם ושאר המלאכות הן בפעולה}}.ג) אסור לעשות את המלאכה (פעולה), או ליצור את תוצאתה (תוצאה) {{מקור|עיון בלומדות יג. גר"ש שקאפ יבמות לז ד"ה וע"כ: פעולה. פרי משה שבת ב. ומעין זה חקר בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רסא האם האיסור הוא כשהמלאכה מתייחסת אליו, או כשהיא נעשית בגופו}}.ד) מצווה נפרדת על כל שבת, או מצווה אחת כללית על כל השבתות {{מקור|מפענח צפונות ה-יד}}.ה) חיוב כל רגע ורגע, או חיוב אחד מתחילת השבת על כולה {{מקור|קובץ שיעורים ביצה יז, מפענח צפונות ה-טו}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בחצי שיעור בשבת''' יש שלוש דעות: | '''בחצי שיעור בשבת''' יש שלוש דעות: | ||
@ בפשטות הוא תלוי במחלוקת האחרונים בשאר האיסורים שאינם איסורי אכילה<ref>הבאנו את מחלוקת זו בערך [[חצי שיעור#בדינים_שונים]] ד"ה בשאר.</ref>. | @ בפשטות הוא תלוי במחלוקת האחרונים בשאר האיסורים שאינם איסורי אכילה<ref>הבאנו את מחלוקת זו בערך [[חצי שיעור#בדינים_שונים]] ד"ה בשאר.</ref>. | ||
@ אפילו לדעה שבכל האיסורים (שאינם אכילה) אסור מן התורה, באיסורי שבת מותר מן התורה, מגזירת הכתוב "בעשותה" {{מקור| | @ אפילו לדעה שבכל האיסורים (שאינם אכילה) אסור מן התורה, באיסורי שבת מותר מן התורה, מגזירת הכתוב "בעשותה" {{מקור|קרית ספר שביתת עשור פ"ב ושבת פי"ח}}. | ||
@ אפילו לדעה שבכל האיסורים מותר מן התורה, בשבת אסור מהתורה מגזירת הכתוב {{מקור| | @ אפילו לדעה שבכל האיסורים מותר מן התורה, בשבת אסור מהתורה מגזירת הכתוב {{מקור|ברכת שמעון שבת לד, הובא בליקוטי הערות על החכם צבי פו אות ד ד"ה בס' (ולא ביאר מהי הגזיה"כ). ורש"י שבת עד. (ד"ה וכי) כתב שחצי שיעור בשבת אסור מן התורה, ולא ביאר את הטעם לזה}}. | ||
'''חצי מלאכה בשבת''', כגון שאינו מעביר חצי גרוגרת ארבע אמות ברשות הרבים, שזהו החצי שיעור הרגיל, אלא שמעביר שתי אמות ברשות הרבים, או העוקר ואינו מניח, וכן התופר תפירה אחת, או הכותב אות אחת - בפשטות מותר מן התורה לכו"ע (אפילו לרבי יוחנן, ואפילו לדעות שחצי שיעור בשבת אסור מן התורה) {{מקור| | '''חצי מלאכה בשבת''', כגון שאינו מעביר חצי גרוגרת ארבע אמות ברשות הרבים, שזהו החצי שיעור הרגיל, אלא שמעביר שתי אמות ברשות הרבים, או העוקר ואינו מניח, וכן התופר תפירה אחת, או הכותב אות אחת - בפשטות מותר מן התורה לכו"ע (אפילו לרבי יוחנן, ואפילו לדעות שחצי שיעור בשבת אסור מן התורה) {{מקור|אבני נזר רא-ו בשם מגן אבות, ספר קובץ שבת יב-ט}}. ויש שחידשו שאסור מן התורה {{מקור|רש"ש שבת ג. על רש"י ד"ה פטורי, לחם שמיים המובא בספר קובץ שם}}. | ||
'''תולדות''' - חקרו האם הן מוסיפות על אבות המלאכות וכלולות בהם, או איסור נפרד {{מקור| | '''תולדות''' - חקרו האם הן מוסיפות על אבות המלאכות וכלולות בהם, או איסור נפרד {{מקור|עיון בלומדות א. קונטרסי שיעורים בבא קמא ג-ז}}. | ||
==תוספת שבת== | ==תוספת שבת== | ||
'''טעמה''' הוא משום סייג לאיסור שבת עצמה {{מקור| | '''טעמה''' הוא משום סייג לאיסור שבת עצמה {{מקור|לקח טוב ח-ה}}<ref>בערך [[דאורייתא#מקור_וטעם]] (ד"ה סייג) הבאנו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.</ref>. | ||
'''במהותה''' חקרו האם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שהיא דין נפרד, ואינו חלק משבת {{מקור| | '''במהותה''' חקרו האם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שהיא דין נפרד, ואינו חלק משבת {{מקור|עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינו חלק משבת. והקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט חקר כך לגבי תוספת יום טוב.}}. | ||
==מלאכות שונות== | ==מלאכות שונות== | ||
'''ונביא כאן חקירות לגבי מלאכות שונות ע"פ סדר האל"ף בי"ת''': | '''ונביא כאן חקירות לגבי מלאכות שונות ע"פ סדר האל"ף בי"ת''': | ||
'''אופה''' - המלאכה היא עשיית הפת, או שינוי העיסה {{מקור| | '''אופה''' - המלאכה היא עשיית הפת, או שינוי העיסה {{מקור|מי טל אופה א}}.'''אורג שני חוטים''' - הוא שיעור ככל השיעורים, או שבחוט אחד לא נחשבת אריגה כלל {{מקור|עיון בלומדות י}}. | ||
'''בורר''' - | '''בורר''' - | ||
@ המלאכה היא לברור (הפרדת הפסולת מהאוכל), או לגרום שהאוכל יהיה מבורר (מתוקן ומנוקה) {{מקור| | @ המלאכה היא לברור (הפרדת הפסולת מהאוכל), או לגרום שהאוכל יהיה מבורר (מתוקן ומנוקה) {{מקור|אגלי טל זורה א-ה,ו, פרי משה שבת טז-ג, מי טל בורר א}}. | ||
@ גדר התערובת - שלושה צדדים: שהפרטים יגעו זה בזה, או שיהיו בכלי אחד, או שיהיו מונחים זה על זה {{מקור| | @ גדר התערובת - שלושה צדדים: שהפרטים יגעו זה בזה, או שיהיו בכלי אחד, או שיהיו מונחים זה על זה {{מקור|מנוחת עמי ו-3 עמוד 36}} {{מקור|דן לגבי כל אחד מהצדדים הללו}}. | ||
@ גדר התערובת - שתהיה בכוונה (בעצם), או גם במקרה {{מקור| | @ גדר התערובת - שתהיה בכוונה (בעצם), או גם במקרה {{מקור|מנוחת עמי ו-3 עמוד 39}}. | ||
'''גרופה וקטומה''' - הפחתת חום האש, או היכר במקום החיתוי {{מקור| | '''גרופה וקטומה''' - הפחתת חום האש, או היכר במקום החיתוי {{מקור|מנוחת עמי טז-3 עמוד 112}}. | ||
'''[[הוצאה מרשות לרשות]]''' - ע"ע. | '''[[הוצאה מרשות לרשות]]''' - ע"ע. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
'''[[העברת ארבע אמות ברשות הרבים]]''' - ע"ע. | '''[[העברת ארבע אמות ברשות הרבים]]''' - ע"ע. | ||
'''זורה''' - המלאכה היא לברור, או לגרום שהאוכל יהיה מבורר {{מקור| | '''זורה''' - המלאכה היא לברור, או לגרום שהאוכל יהיה מבורר {{מקור|אגלי טל זורה א-ה ו, מי טל זורה א}}. | ||
'''זורע''' - המלאכה היא ההשרשה, או ההנחה בקרקע {{מקור| | '''זורע''' - המלאכה היא ההשרשה, או ההנחה בקרקע {{מקור|פרי משה שבת יב-א. וכן חקר מי טל זורע א האם המלאכה היא}} {{מקור|גרימת הצמיחה, או ביטול הגרעין בקרקע}}.'''חורש''' - שלושה צדדים: המלאכה היא ריפוי וריכוך הקרקע, או הכנתה לזריעה, או ייפוי הקרקע {{מקור|מי טל חורש א: ריפוי או הכנה לזריעה. פרי משה שבת יא-א: ריפוי לזריעה (שני הצדדים יחד), או ייפוי}}.'''טוחן''' - המלאכה היא פירור החיטה, או עשיית הקמח {{מקור|מי טל טוחן א}}.'''כותב''' - המלאכה היא מעשה הכתיבה (ציור האותיות), או יצירת התוכן שבכתב (המשמעות שבמילים) {{מקור|פרי משה שבת כד-א, מי טל כותב א}}. | ||
'''כתב על גבי כתב''' -א) פטור משום שלא נחשב כתב, או שאינה מלאכת מחשבת {{מקור| | '''כתב על גבי כתב''' -א) פטור משום שלא נחשב כתב, או שאינה מלאכת מחשבת {{מקור|שיעורי ר' שמואל גיטין עמוד שב}}. | ||
@ כשהעליון אינו כתב - פטור ממוחק משום שלא נחשב שנמחק, או שנמחק אך אינו על מנת לכתוב {{מקור| | @ כשהעליון אינו כתב - פטור ממוחק משום שלא נחשב שנמחק, או שנמחק אך אינו על מנת לכתוב {{מקור|גר"ח סטנסיל קמה}}. | ||
'''לש''' - המלאכה היא חיבור פירורי הקמח זה לזה (הרכבה שכנית), או מציאות חדשה - העיסה (הרכבה מזגית, פנים חדשות) {{מקור| | '''לש''' - המלאכה היא חיבור פירורי הקמח זה לזה (הרכבה שכנית), או מציאות חדשה - העיסה (הרכבה מזגית, פנים חדשות) {{מקור|מפענח צפונות ח-ב: מזגית, מי טל לש א: מחלוקת תנאים, מנוחת עמי ט-2 עמוד 58}}.'''מבעיר''' - המלאכה היא עשיית האש, או כילוי העצים {{מקור|מי טל מבעיר א}}.'''מבשל''' - | ||
@ התקנת האוכל ע"י הבישול, או חימומו (שחימומו הוא התקנתו) {{מקור| | @ התקנת האוכל ע"י הבישול, או חימומו (שחימומו הוא התקנתו) {{מקור|אבן האזל שבת כב-ד: באוכל - התקנה, במים - חימום. מנוחת עמי ה-3 עמוד 30}}. | ||
@ לא היה ראוי לאכילה ונעשה ראוי (הצורך בבישול), או השבחת המאכל (גם אם היה ראוי כבר קודם) {{מקור| | @ לא היה ראוי לאכילה ונעשה ראוי (הצורך בבישול), או השבחת המאכל (גם אם היה ראוי כבר קודם) {{מקור|מנוחת עמי ה-1 עמוד 27}}. | ||
@ תלוי רק במאכל המתבשל (הפעולה), או גם באש המבשלת (הפועל) {{מקור| | @ תלוי רק במאכל המתבשל (הפעולה), או גם באש המבשלת (הפועל) {{מקור|מנוחת עמי ה-5 עמוד 32}}. | ||
'''מהלך כעומד''' - | '''מהלך כעומד''' - | ||
@ עומד ממש (מציאות), משום שיש זמן שבו שתי רגליו עומדות על הקרקע, או שרק מתייחסים אליו כאילו הוא עומד (דין), משום שמתייחסים בכל רגע לרגל שעומדת {{מקור| | @ עומד ממש (מציאות), משום שיש זמן שבו שתי רגליו עומדות על הקרקע, או שרק מתייחסים אליו כאילו הוא עומד (דין), משום שמתייחסים בכל רגע לרגל שעומדת {{מקור|פרי משה שבת לד-ב}}. | ||
@ כעומד במקומו בדיוק, או שנחשב עומד ברשות שבה נמצא, אך לא במקום מסוים {{מקור| | @ כעומד במקומו בדיוק, או שנחשב עומד ברשות שבה נמצא, אך לא במקום מסוים {{מקור|עיון בלומדות ט}}.'''מוחק''' - | ||
@ המלאכה היא הסרת האותיות, או יצירת האפשרות לכתוב מחדש {{מקור| | @ המלאכה היא הסרת האותיות, או יצירת האפשרות לכתוב מחדש {{מקור|פרי משה שבת כה-ב, מי טל מוחק א}}.ב) היפוכה של מלאכת כותב, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92}}. | ||
'''מוחק על מנת לכתוב''' - אם אינו על מנת לכתוב אינה כלל מלאכת מוחק, או שהיא מלאכה, אך הוא מקלקל {{מקור| | '''מוחק על מנת לכתוב''' - אם אינו על מנת לכתוב אינה כלל מלאכת מוחק, או שהיא מלאכה, אך הוא מקלקל {{מקור|מחלוקת ראשונים, דן בזה אבני נזר או"ח קפו}}. | ||
'''מחתך''' - המלאכה היא הסרת חלק הפסולת, או תיקון החלק שנשאר {{מקור| | '''מחתך''' - המלאכה היא הסרת חלק הפסולת, או תיקון החלק שנשאר {{מקור|מי טל מחתך ח}}. | ||
'''מכבה''' - | '''מכבה''' - | ||
@ המלאכה היא ביטול האש, או קיום העץ (שלא ישרף) {{מקור| | @ המלאכה היא ביטול האש, או קיום העץ (שלא ישרף) {{מקור|מי טל מכבה א}}.ב) היפוכה של מלאכת מבעיר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92, מי טל מכבה א}}.'''מכה בפטיש''' - גמר מלאכה של ל"ח המלאכות האחרות, או כל תיקון שיהיה {{מקור|מנוחת עמי ג-2 עמוד 15}}. | ||
'''מלבן''' - המלאכה היא הסרת הלכלוך, או יצירת הגוון החדש בבגד {{מקור| | '''מלבן''' - המלאכה היא הסרת הלכלוך, או יצירת הגוון החדש בבגד {{מקור|מי טל מלבן א}}. | ||
'''ממחק''' - המלאכה היא שמסיר את השערות מהעור, או שעושה את העור חלק {{מקור| | '''ממחק''' - המלאכה היא שמסיר את השערות מהעור, או שעושה את העור חלק {{מקור|מי טל ממחק א}}.'''מעמר''' - משום תיקון הפרי, שע"י איסופו נשמר יותר טוב, או משום שזו דרך עבודת השדה {{מקור|פרי משה שבת יד-ב}}. | ||
'''מפשיט''' - המלאכה היא שהעור יפרד מהבשר, או שהבשר יפרד מהעור {{מקור| | '''מפשיט''' - המלאכה היא שהעור יפרד מהבשר, או שהבשר יפרד מהעור {{מקור|מי טל מפשיט א}}.'''מצטמק ויפה לו (או ורע לו)''' - יפה (ורע) לתבשיל, שהוא משתבח (או נחסר), או לאדם, שהאדם שמח (או עצוב) {{מקור|אגרות ראי"ה ח"א מב בשם ספר אורה המיוחס לרש"י: לאדם}}. | ||
'''מתיר''' - היפוכה של מלאכת קושר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור| | '''מתיר''' - היפוכה של מלאכת קושר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92}}. | ||
'''סותר''' - | '''סותר''' - | ||
@ המלאכה היא מעשה הסתירה, או האפשרות לבנות מחדש {{מקור| | @ המלאכה היא מעשה הסתירה, או האפשרות לבנות מחדש {{מקור|מי טל סותר א}}. | ||
@ היפוכה של מלאכת בונה, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור| | @ היפוכה של מלאכת בונה, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92}}. | ||
'''פוצע''' - היפוכה של מלאכת אורג, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור| | '''פוצע''' - היפוכה של מלאכת אורג, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92}}. | ||
'''צד''' - | '''צד''' - | ||
@ המלאכה היא השינוי במצב בעל החיים (שכעת הוא ניצוד), או התועלת לאדם (שמחזיק בבעל החיים ויכול בקלות לתפוס את בעל החיים) {{מקור| | @ המלאכה היא השינוי במצב בעל החיים (שכעת הוא ניצוד), או התועלת לאדם (שמחזיק בבעל החיים ויכול בקלות לתפוס את בעל החיים) {{מקור|פרי משה שבת כו-ב, מי טל צד א}}.ב) המלאכה היא המעשה לצוד (וצריך שכוונתו תהיה לצוד, ואם לא כיוון אינה מלאכה כלל), או שבעל החיים נכנס לרשותו (וגם בלא כוונה היא מלאכה) {{מקור|גר"ש שקאפ כתובות ד ד"ה ועפ"ז: המעשה}}. | ||
'''צובע''' - המלאכה היא צביעת הצבע החדש, או ביטול המראה הקודם {{מקור| | '''צובע''' - המלאכה היא צביעת הצבע החדש, או ביטול המראה הקודם {{מקור|מי טל צובע א}}. | ||
'''קוצר''' - המלאכה היא שהפרי נעשה תלוש וחפץ בפני עצמו (הפסקת החיבור), או שאינו יונק (הפסקת היניקה) {{מקור| | '''קוצר''' - המלאכה היא שהפרי נעשה תלוש וחפץ בפני עצמו (הפסקת החיבור), או שאינו יונק (הפסקת היניקה) {{מקור|פרי משה שבת יג-ג, מי טל קוצר א}}.'''קורע''' - היפוכה של מלאכת תופר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) {{מקור|מנוחת עמי יג-3 עמוד 92}}. | ||
'''קושר''' - המלאכה היא יצירת הקשר (שיוצר דבר חדש), או חיבור שני דברים נפרדים {{מקור| | '''קושר''' - המלאכה היא יצירת הקשר (שיוצר דבר חדש), או חיבור שני דברים נפרדים {{מקור|פרי משה שבת כז-ב, מי טל קושר א, מנוחת עמי ד-2 עמוד 21}}. | ||
'''שוחט''' - המלאכה היא שמפסיק לחיות, או שנעשה מת {{מקור| | '''שוחט''' - המלאכה היא שמפסיק לחיות, או שנעשה מת {{מקור|מי טל שוחט א}}.'''תופר''' - האיסור לחבר שני דברים, או שהאיסור לתפור {{מקור|מנוחת עמי ד-2 עמוד 21}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''גר תושב''' נחלקו בו הראשונים: לרש"י חייב לשמור שבת, משום שדין שבת כאיסור עבודת כוכבים, שחל גם על גר תושב {{מקור| | '''גר תושב''' נחלקו בו הראשונים: לרש"י חייב לשמור שבת, משום שדין שבת כאיסור עבודת כוכבים, שחל גם על גר תושב {{מקור|יבמות מח: ד"ה גר תושב}}, אך לתוס' פטור משמירת שבת {{מקור|שם ד"ה זה}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־20:21, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
מלאכות שאסור לעשותן בשבת מדאורייתא הסוגיא בשבת עג. במשנה ובגמרא שאחריה באריכות.
לדוגמא, המבשל, האורג, המבעיר, הקושר, המוציא מרשות לרשות שבת עג. במשנה.
מקור וטעם
מקורם מהיקש מהמשכן לדיני שבת: שמות לה-ב "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' וגו' קחו מאתכם תרומה לה' כל וגו'" שבת עג: ובשיירי קרבן על הירושלמי ערובין ח-ח חידש שריש לקיש סובר דלא ילפינן מלאכות שבת ממשכן, והוסיף שיש גם תנאים שסוברים כך.
באופן הלימוד מההיקש נחלקו רש"י ותוס' בכמה וכמה מקומות, שלרש"י לומדים מההיקש רק את עיקר המלאכה, אך פרטיה נלמדים מסברא, אמנם לתוס' לומדים מההיקש גם את פרטי המלאכות.
ונביא לכך שלוש דוגמאות:
- מלאכה שאין צריך לגופה, כגון המוציא את המת מרשות היחיד לרשות הרבים, שאין מטרתו לצורך המת, לרש"י היא מוגדרת כמלאכה שאינו צריך אותה אלא לסלקה מעליו שבת צג: ד"ה ורבי שמעון פוטר, ולר"י היא מלאכה שאינו לצורך שהיו צריכים לה במשכן צד. ד"ה רבי שמעון פוטר.
- חי נושא את עצמו, דהיינו שהמוציא את החי מרשות היחיד לרשות הרבים פטור - לרש"י הוא מסברא, שהחי מקל את עצמו ונושא את עצמו שבת צג: ד"ה את החי במיטה, ולר"י נלמד מהמשכן שלא היו נושאים דברים חיים צד. ד"ה שהחי.
- הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה, דהיינו שהמניח חפץ על פחות מארבעה על ארבעה פטור - לרש"י הוא מסברא, שמקום כזה הוא חשוב ד. ד"ה מעל גבי מקום ד ולר"ת הוא משום שמסתמא כך היו מניחים במשכן שם ד"ה והא, בפירוש הראשון בתוס'.
במהות דיני שבת חקרו כמה וכמה חקירות:
- מצווה לנוח, או שאסור לעשות מלאכה מפענח צפונות ו-ה.
- מצווה שהאדם ינוח בשבת (שלא יעשה מלאכה), או שהעולם ינוח בשבת (שלא תעשה בו מלאכה) מי טל מרקד לו-יג. ומעין זה חילק הצפנת פענח איסורי ביאה יז-כא שמלאכת הוצאה היא באדם ושאר המלאכות הן בפעולה.ג) אסור לעשות את המלאכה (פעולה), או ליצור את תוצאתה (תוצאה) עיון בלומדות יג. גר"ש שקאפ יבמות לז ד"ה וע"כ: פעולה. פרי משה שבת ב. ומעין זה חקר בשיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רסא האם האיסור הוא כשהמלאכה מתייחסת אליו, או כשהיא נעשית בגופו.ד) מצווה נפרדת על כל שבת, או מצווה אחת כללית על כל השבתות מפענח צפונות ה-יד.ה) חיוב כל רגע ורגע, או חיוב אחד מתחילת השבת על כולה קובץ שיעורים ביצה יז, מפענח צפונות ה-טו.
פרטי הדין
בחצי שיעור בשבת יש שלוש דעות:
- בפשטות הוא תלוי במחלוקת האחרונים בשאר האיסורים שאינם איסורי אכילה[1].
- אפילו לדעה שבכל האיסורים (שאינם אכילה) אסור מן התורה, באיסורי שבת מותר מן התורה, מגזירת הכתוב "בעשותה" קרית ספר שביתת עשור פ"ב ושבת פי"ח.
- אפילו לדעה שבכל האיסורים מותר מן התורה, בשבת אסור מהתורה מגזירת הכתוב ברכת שמעון שבת לד, הובא בליקוטי הערות על החכם צבי פו אות ד ד"ה בס' (ולא ביאר מהי הגזיה"כ). ורש"י שבת עד. (ד"ה וכי) כתב שחצי שיעור בשבת אסור מן התורה, ולא ביאר את הטעם לזה.
חצי מלאכה בשבת, כגון שאינו מעביר חצי גרוגרת ארבע אמות ברשות הרבים, שזהו החצי שיעור הרגיל, אלא שמעביר שתי אמות ברשות הרבים, או העוקר ואינו מניח, וכן התופר תפירה אחת, או הכותב אות אחת - בפשטות מותר מן התורה לכו"ע (אפילו לרבי יוחנן, ואפילו לדעות שחצי שיעור בשבת אסור מן התורה) אבני נזר רא-ו בשם מגן אבות, ספר קובץ שבת יב-ט. ויש שחידשו שאסור מן התורה רש"ש שבת ג. על רש"י ד"ה פטורי, לחם שמיים המובא בספר קובץ שם.
תולדות - חקרו האם הן מוסיפות על אבות המלאכות וכלולות בהם, או איסור נפרד עיון בלומדות א. קונטרסי שיעורים בבא קמא ג-ז.
תוספת שבת
טעמה הוא משום סייג לאיסור שבת עצמה לקח טוב ח-ה[2].
במהותה חקרו האם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שהיא דין נפרד, ואינו חלק משבת עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינו חלק משבת. והקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט חקר כך לגבי תוספת יום טוב..
מלאכות שונות
ונביא כאן חקירות לגבי מלאכות שונות ע"פ סדר האל"ף בי"ת:
אופה - המלאכה היא עשיית הפת, או שינוי העיסה מי טל אופה א.אורג שני חוטים - הוא שיעור ככל השיעורים, או שבחוט אחד לא נחשבת אריגה כלל עיון בלומדות י.
בורר -
- המלאכה היא לברור (הפרדת הפסולת מהאוכל), או לגרום שהאוכל יהיה מבורר (מתוקן ומנוקה) אגלי טל זורה א-ה,ו, פרי משה שבת טז-ג, מי טל בורר א.
- גדר התערובת - שלושה צדדים: שהפרטים יגעו זה בזה, או שיהיו בכלי אחד, או שיהיו מונחים זה על זה מנוחת עמי ו-3 עמוד 36 דן לגבי כל אחד מהצדדים הללו.
- גדר התערובת - שתהיה בכוונה (בעצם), או גם במקרה מנוחת עמי ו-3 עמוד 39.
גרופה וקטומה - הפחתת חום האש, או היכר במקום החיתוי מנוחת עמי טז-3 עמוד 112.
הוצאה מרשות לרשות - ע"ע.
העברת ארבע אמות ברשות הרבים - ע"ע.
זורה - המלאכה היא לברור, או לגרום שהאוכל יהיה מבורר אגלי טל זורה א-ה ו, מי טל זורה א.
זורע - המלאכה היא ההשרשה, או ההנחה בקרקע פרי משה שבת יב-א. וכן חקר מי טל זורע א האם המלאכה היא גרימת הצמיחה, או ביטול הגרעין בקרקע.חורש - שלושה צדדים: המלאכה היא ריפוי וריכוך הקרקע, או הכנתה לזריעה, או ייפוי הקרקע מי טל חורש א: ריפוי או הכנה לזריעה. פרי משה שבת יא-א: ריפוי לזריעה (שני הצדדים יחד), או ייפוי.טוחן - המלאכה היא פירור החיטה, או עשיית הקמח מי טל טוחן א.כותב - המלאכה היא מעשה הכתיבה (ציור האותיות), או יצירת התוכן שבכתב (המשמעות שבמילים) פרי משה שבת כד-א, מי טל כותב א.
כתב על גבי כתב -א) פטור משום שלא נחשב כתב, או שאינה מלאכת מחשבת שיעורי ר' שמואל גיטין עמוד שב.
- כשהעליון אינו כתב - פטור ממוחק משום שלא נחשב שנמחק, או שנמחק אך אינו על מנת לכתוב גר"ח סטנסיל קמה.
לש - המלאכה היא חיבור פירורי הקמח זה לזה (הרכבה שכנית), או מציאות חדשה - העיסה (הרכבה מזגית, פנים חדשות) מפענח צפונות ח-ב: מזגית, מי טל לש א: מחלוקת תנאים, מנוחת עמי ט-2 עמוד 58.מבעיר - המלאכה היא עשיית האש, או כילוי העצים מי טל מבעיר א.מבשל -
- התקנת האוכל ע"י הבישול, או חימומו (שחימומו הוא התקנתו) אבן האזל שבת כב-ד: באוכל - התקנה, במים - חימום. מנוחת עמי ה-3 עמוד 30.
- לא היה ראוי לאכילה ונעשה ראוי (הצורך בבישול), או השבחת המאכל (גם אם היה ראוי כבר קודם) מנוחת עמי ה-1 עמוד 27.
- תלוי רק במאכל המתבשל (הפעולה), או גם באש המבשלת (הפועל) מנוחת עמי ה-5 עמוד 32.
מהלך כעומד -
- עומד ממש (מציאות), משום שיש זמן שבו שתי רגליו עומדות על הקרקע, או שרק מתייחסים אליו כאילו הוא עומד (דין), משום שמתייחסים בכל רגע לרגל שעומדת פרי משה שבת לד-ב.
- כעומד במקומו בדיוק, או שנחשב עומד ברשות שבה נמצא, אך לא במקום מסוים עיון בלומדות ט.מוחק -
- המלאכה היא הסרת האותיות, או יצירת האפשרות לכתוב מחדש פרי משה שבת כה-ב, מי טל מוחק א.ב) היפוכה של מלאכת כותב, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92.
מוחק על מנת לכתוב - אם אינו על מנת לכתוב אינה כלל מלאכת מוחק, או שהיא מלאכה, אך הוא מקלקל מחלוקת ראשונים, דן בזה אבני נזר או"ח קפו.
מחתך - המלאכה היא הסרת חלק הפסולת, או תיקון החלק שנשאר מי טל מחתך ח.
מכבה -
- המלאכה היא ביטול האש, או קיום העץ (שלא ישרף) מי טל מכבה א.ב) היפוכה של מלאכת מבעיר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92, מי טל מכבה א.מכה בפטיש - גמר מלאכה של ל"ח המלאכות האחרות, או כל תיקון שיהיה מנוחת עמי ג-2 עמוד 15.
מלבן - המלאכה היא הסרת הלכלוך, או יצירת הגוון החדש בבגד מי טל מלבן א.
ממחק - המלאכה היא שמסיר את השערות מהעור, או שעושה את העור חלק מי טל ממחק א.מעמר - משום תיקון הפרי, שע"י איסופו נשמר יותר טוב, או משום שזו דרך עבודת השדה פרי משה שבת יד-ב.
מפשיט - המלאכה היא שהעור יפרד מהבשר, או שהבשר יפרד מהעור מי טל מפשיט א.מצטמק ויפה לו (או ורע לו) - יפה (ורע) לתבשיל, שהוא משתבח (או נחסר), או לאדם, שהאדם שמח (או עצוב) אגרות ראי"ה ח"א מב בשם ספר אורה המיוחס לרש"י: לאדם.
מתיר - היפוכה של מלאכת קושר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92.
סותר -
- המלאכה היא מעשה הסתירה, או האפשרות לבנות מחדש מי טל סותר א.
- היפוכה של מלאכת בונה, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92.
פוצע - היפוכה של מלאכת אורג, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92.
צד -
- המלאכה היא השינוי במצב בעל החיים (שכעת הוא ניצוד), או התועלת לאדם (שמחזיק בבעל החיים ויכול בקלות לתפוס את בעל החיים) פרי משה שבת כו-ב, מי טל צד א.ב) המלאכה היא המעשה לצוד (וצריך שכוונתו תהיה לצוד, ואם לא כיוון אינה מלאכה כלל), או שבעל החיים נכנס לרשותו (וגם בלא כוונה היא מלאכה) גר"ש שקאפ כתובות ד ד"ה ועפ"ז: המעשה.
צובע - המלאכה היא צביעת הצבע החדש, או ביטול המראה הקודם מי טל צובע א.
קוצר - המלאכה היא שהפרי נעשה תלוש וחפץ בפני עצמו (הפסקת החיבור), או שאינו יונק (הפסקת היניקה) פרי משה שבת יג-ג, מי טל קוצר א.קורע - היפוכה של מלאכת תופר, או שהן שתי מלאכות נפרדות (שדיניהן שונים) מנוחת עמי יג-3 עמוד 92.
קושר - המלאכה היא יצירת הקשר (שיוצר דבר חדש), או חיבור שני דברים נפרדים פרי משה שבת כז-ב, מי טל קושר א, מנוחת עמי ד-2 עמוד 21.
שוחט - המלאכה היא שמפסיק לחיות, או שנעשה מת מי טל שוחט א.תופר - האיסור לחבר שני דברים, או שהאיסור לתפור מנוחת עמי ד-2 עמוד 21.
אנשים
גר תושב נחלקו בו הראשונים: לרש"י חייב לשמור שבת, משום שדין שבת כאיסור עבודת כוכבים, שחל גם על גר תושב יבמות מח: ד"ה גר תושב, אך לתוס' פטור משמירת שבת שם ד"ה זה.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ הבאנו את מחלוקת זו בערך חצי שיעור#בדינים_שונים ד"ה בשאר.
- ↑ בערך דאורייתא#מקור_וטעם (ד"ה סייג) הבאנו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.