מי תמציות שלא פסקו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים. | מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים. | ||
בעל החלקת יואב כתב במקום אחד שטעם טהרת מי תמציות הוא מפני שכיון שההרים עדיין בוצצים הרי חשובים כל המים שבהרים כמחוברים והרי זה כאילו יש בהם מ' סאה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=828&hilite=2e4e3782-bc60-4b73-a084-8083d8e3ba9c&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa&pgnum=221 חלקת יואב].}} ובמקום אחר חזר בו וכתב מפני שהמים המתמצין ושוקעים בקרקע נחשבין כמחוברים לקרקע "דחשבינן כל הקרקע כדבר אחד עם מה שבגומא" ולכן מטהרים בהשקה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23658&hilite=9dbff496-a79c-4b71-99a4-09725099a671&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa בקובץ שערי תורה]}}. | |||
ובירושלמי {{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40739&hilite=33ed475a-842c-4794-9379-5994ff262f55&st=%u05de%u05d9+%u05ea%u05de%u05e6%u05d9%u05d5%u05ea מועד קטן פרק א' הלכה א']}} מובא שדינו כמעיין לענין לטהר מים אחרים {{מקור|למפרע הוא נעשה כמעין או להבא}} אולם המהרש"ם {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1530&hilite=19647e6f-5694-4447-819c-62f31f543318&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa&pgnum=67 חלק א' סימן ע"ה]}} כתב שהכוונה היא שלאחרי שפסקו הגשמים נראית עדיין נביעה על המים וזה סימן שיש נביעה עצמית של המים מהקרקע | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־07:27, 13 בינואר 2013
|
|
מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים.
בעל החלקת יואב כתב במקום אחד שטעם טהרת מי תמציות הוא מפני שכיון שההרים עדיין בוצצים הרי חשובים כל המים שבהרים כמחוברים והרי זה כאילו יש בהם מ' סאה[1] ובמקום אחר חזר בו וכתב מפני שהמים המתמצין ושוקעים בקרקע נחשבין כמחוברים לקרקע "דחשבינן כל הקרקע כדבר אחד עם מה שבגומא" ולכן מטהרים בהשקה [2].
ובירושלמי [3] מובא שדינו כמעיין לענין לטהר מים אחרים למפרע הוא נעשה כמעין או להבא אולם המהרש"ם [4] כתב שהכוונה היא שלאחרי שפסקו הגשמים נראית עדיין נביעה על המים וזה סימן שיש נביעה עצמית של המים מהקרקע
הערות שוליים
- ↑ חלקת יואב.
- ↑ בקובץ שערי תורה
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ חלק א' סימן ע"ה