מי תמציות שלא פסקו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים. | מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים. | ||
בעל החלקת יואב כתב במקום אחד שטעם טהרת מי תמציות הוא מפני שכיון שההרים עדיין בוצצים הרי חשובים כל המים שבהרים כמחוברים והרי זה כאילו יש בהם מ' סאה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=828&hilite=2e4e3782-bc60-4b73-a084-8083d8e3ba9c&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa&pgnum=221 חלקת יואב].}} ובמקום אחר חזר בו וכתב מפני שהמים המתמצין ושוקעים בקרקע נחשבין כמחוברים לקרקע "דחשבינן כל הקרקע כדבר אחד עם מה שבגומא" ולכן מטהרים בהשקה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23658&hilite=9dbff496-a79c-4b71-99a4-09725099a671&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa בקובץ שערי תורה]}}. | |||
ובירושלמי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40739&hilite=33ed475a-842c-4794-9379-5994ff262f55&st=%u05de%u05d9+%u05ea%u05de%u05e6%u05d9%u05d5%u05ea מועד קטן פרק א' הלכה א']}} מובא שדינו כמעיין לענין לטהר מים אחרים {{מקור|למפרע הוא נעשה כמעין או להבא}} אולם המהרש"ם {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1530&hilite=19647e6f-5694-4447-819c-62f31f543318&st=%d7%9e%d7%99+%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa&pgnum=67 חלק א' סימן ע"ה]}} כתב שהכוונה היא שלאחרי שפסקו הגשמים נראית עדיין נביעה על המים וזה סימן שיש נביעה עצמית של המים מהקרקע. | |||
ברמב"ם בפירוש המשניות פירש "מים המתמצים ומתקבצים מהנזחל או מהמטפטף מאחר שנפסק מקור זחילתם" ומשמע שיש מעלה במה שהמים זוחלים, וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48160&hilite=7bc5a422-394a-4c6c-a37e-f1d205fdee4f&st=%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa שו"ת מהרי"ץ דושינסקי] מקשה מה המעלה זה שזה זוחל וכן מקשה מה מעלת מים אלו שהן מטהרין מים אחרים, אם תאמר דין מקוה הרי ביטלו כליל רביעית של מקוה כמובא בנזיר (ל"ח ע"א). ומהירושלמי הנ"ל נראה שכאן יש דין מסויים של מעין במה שיש חיבור לגשמים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47659&hilite=9b535d7a-afb0-4778-8f94-0f84cbf4d583&st=%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa&pgnum=7 הגר"ח קנייבסקי]}}.. אמנם יש שתירצו {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8237&hilite=ad53c532-8335-4d83-ae5e-37b8e20bfad2&st=%d7%aa%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa מקוה טהרה]}} שלטהר מים אחרים אין פסול רק זוחלין ורק לטהר אדם וכלים יש פסול זה. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:46, 14 בינואר 2013
|
|
מים שנתמצו ממי הגשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם, ולא פסקו עוד המים לזחול מן ההרים, שעדיין ההרים מבצבצים ופולטים מים.
בעל החלקת יואב כתב במקום אחד שטעם טהרת מי תמציות הוא מפני שכיון שההרים עדיין בוצצים הרי חשובים כל המים שבהרים כמחוברים והרי זה כאילו יש בהם מ' סאה[1] ובמקום אחר חזר בו וכתב מפני שהמים המתמצין ושוקעים בקרקע נחשבין כמחוברים לקרקע "דחשבינן כל הקרקע כדבר אחד עם מה שבגומא" ולכן מטהרים בהשקה [2].
ובירושלמי [3] מובא שדינו כמעיין לענין לטהר מים אחרים למפרע הוא נעשה כמעין או להבא אולם המהרש"ם [4] כתב שהכוונה היא שלאחרי שפסקו הגשמים נראית עדיין נביעה על המים וזה סימן שיש נביעה עצמית של המים מהקרקע.
ברמב"ם בפירוש המשניות פירש "מים המתמצים ומתקבצים מהנזחל או מהמטפטף מאחר שנפסק מקור זחילתם" ומשמע שיש מעלה במה שהמים זוחלים, ובשו"ת מהרי"ץ דושינסקי מקשה מה המעלה זה שזה זוחל וכן מקשה מה מעלת מים אלו שהן מטהרין מים אחרים, אם תאמר דין מקוה הרי ביטלו כליל רביעית של מקוה כמובא בנזיר (ל"ח ע"א). ומהירושלמי הנ"ל נראה שכאן יש דין מסויים של מעין במה שיש חיבור לגשמים[5].. אמנם יש שתירצו [6] שלטהר מים אחרים אין פסול רק זוחלין ורק לטהר אדם וכלים יש פסול זה.