מיקרופדיה תלמודית:כתב על גבי כתב

הגדרה^[1] - כתב הנכתב על גבי כתב קיים, לעניין חשיבות הכתב העליון ככתב, ולעניין מחיקת הכתב התחתון

באותו הכתב

בגט

כתב על גבי כתב - היינו שהעביר קולמוס על אותיות הכתובות כבר (רש"י שבת קד ב ד"ה כתב) - נחלקו בו אמוראים:

* יש אומרים שאם כתב גט (ראה ערכו) שלא לשמה (ראה ערכו), והעביר עליו קולמוס לשמה - כשהכתב העליון שווה לתחתון, כגון שהוא דיו על גבי דיו - אם חשובה העברת קולמוס ככתיבה, הדבר תלוי במחלוקת תנאים בספר-תורה (ראה ערכו) שנכתבו אזכרות (ראה ערכו) שבו שלא לשמן (רב חסדא בגיטין כ א), שיש הסוברים שאפשר להעביר קולמוס עליהם ולקדשן (רבי יהודה בשבת שם, וגיטין שם), ולדעתם חשובה העברת קולמוס ככתיבה, והגט כשר, שחשוב שנכתב לשמו (כן משמע מרב חסדא בגיטין שם, לדעה זו); ויש הסוברים שבספר תורה אין לעשות כן (חכמים בגמ' שם ושם), ולדעתם הכתיבה בכתב על גבי כתב בגט אינה חשובה ככתיבה, והגט פסול (כן משמע מרב חסדא בגיטין שם, לדעה זו).

* ויש אומרים שהכל מודים שחשובה העברת קולמוס ככתיבה, והגט כשר, ומה שיש אוסרים בספר תורה להעביר עליו קולמוס לשמו הוא מטעם אחר שאין השם מן המובחר, ואף על פי שחשובה העברת קולמוס ככתיבה (כן משמע מרב אחא בר יעקב בגמ' שם).

להלכה נחלקו ראשונים אם אינו גט (רמב"ם גירושין ג ד; רא"ש שם ב יז; ר"ן ומאירי שם; שו"ע אה"ע קלא ה, בסתם); או שיש לחוש לדעה שהוא גט (רשב"א שם, בשם רבנו חננאל, והסכים עמו; שו"ע שם, בשם יש אומרים), ואם נתגרשה בגט זה וקידשה אחר - חוששים לקידושיו (בית שמואל שם סק"ה).

כשאינו מתקן

כתב על גבי כתב, כשעל ידי הכתב העליון אינו מתקן כלום בכתב התחתון, נחלקו ראשונים אם חשוב כתב:

* יש סוברים שלדברי הכל אינו חשוב כתב, שדווקא בגט (ראה ערכו) שנכתב שלא לשמה (ראה ערכו), יש סוברים שיכול להעביר עליו קולמוס לשמה ולהכשירו (ראה לעיל), משום שהכתב השני מתקן יותר מהראשון, שהראשון היה כתוב שלא לשמה, והשני כתוב לשמה, ולכך חשוב הכתב העליון כתב (תוספות שבת קד ב ד"ה אמר, וגיטין יט א ד"ה דיו; רשב"א גיטין שם; תוספות רא"ש שם ושם), שבמקום שיש בכתב תיקון, חשוב הכתב העליון ככתב בפני עצמו (ישועות יעקב או"ח לב טו; גט פשוט קכה לג, בדעת התוספות), והרי הוא כדיו על גבי סיקרא שחשוב כתב, לסוברים כן (חידושי חתם סופר גיטין שם; כן משמע מישועות יעקב שם).

* ויש סוברים שאין חילוק בין אם הכתב העליון מתקן, או אינו מתקן, ולסוברים שהעברת קולמוס מועילה להכשיר גט שנכתב שלא לשמה, אף כשהכתב העליון אינו מתקן - חשוב כתב (רמב"ן וחידושי הר"ן גיטין שם; ריטב"א שבת וגיטין שם).

להלכה פסקו ראשונים שאינו חשוב כתב (רמב"ם שבת יא יא,טז; מאירי גיטין כ א).

בשבת

כתב על גבי כתב, לסוברים שאינו חשוב כתב (ראה לעיל) אף לענין שבת פטור (כן משמע מהמשנה שבת קד ב, וגמ' שם), שהרי לא עשה כלום (שו"ת הרמ"א קיט), ומכל מקום לכתחילה אסור לכתוב בשבת כתב על גבי כתב (כן משמע מהמשנה שם, ורמב"ם שבת א ג), כיון שמכל מקום הוא כותב, והכתב העליון הוא העיקר, שהרי התחתון אינו נראה, ולדברי הכל הכתב העליון חשוב כתב במקצת, אלא שאינו מן המובחר (שו"ת הרמ"א שם), או משום שלאחר העברת הקולמוס הכתב ברור יותר, ואסרוהו משום שהוא מתקן (מחצית השקל או"ח רנב סק"ב); ולסוברים שכתב על גבי כתב חשוב כתב (ראה לעיל), אף לענין שבת חייב (כן משמע משבת קד ב).

לסוברים שכתב על גבי כתב אינו חשוב כתב אלא באופן שהוא מתקן בכתב העליון (ראה לעיל), נחלקו אחרונים בדעת ראשונים אם אף לענין שבת חייב כשהכתב העליון מתקן (צמח צדק או"ח טו ח, בדעת התרומה רה); או שאף שכשהוא מתקן חשוב כתב, אינו חייב בשבת על כתב זה (תפארת יעקב גיטין יט א, וחידושי ר' ראובן גיטין יז, בדעת התרומה; חידושי הגר"ח קמה).

תפילין

בתפילין (ראה ערכו) שנמחקו בהן אותיות קצת, ועדיין רישומן ניכר - שעדיין כשרות הן (ראה ערך כתב; כתיבה) - כתבו ראשונים להלכה, שמותר להעביר עליהן קולמוס כדי להיטיב הכתב ולחדשו, ואין לחוש לכתיבה שלא כסדרן - שפסולה בתפילין (ראה ערך כתיבת סת"ם כסדרן: הדין וגדרו) - ואף לסוברים שאם כתב על גבי כתב חשוב כתב, הרי הכתב התחתון חשוב כמחוק, וכשהעביר קולמוס על תפילין נפסלות, משום שהן כתובות שלא כסדרן (ראה לעיל), לפי שכל שרישומו ניכר, הכתב התחתון כשר, והכתב העליון אינו מוסיף כלום, ואינו חשוב כתב (תרומת הדשן מח; שו"ע או"ח לב כז).

כשהכתב התחתון הוא חק תוכות

כתב שנכתב על גבי אותיות שנכתבו תחילה באופן של חק-תוכות (ראה ערכו) [שהאותיות נעשו מאליהן, על ידי שחקק בתוכן ונשארו האותיות כתובות, והן פסולות לעניין מצוות ודינים שנאמרה בהם כתיבה], נחלקו בו ראשונים:

* יש סוברים שלדברי הכל אין הכתב העליון מועיל לתקן את האותיות הפסולות (התרומה שם; סמ"ג עשין כב, והגהות אש"רי שם יט, ועוד, בשמו; מרדכי שם שדמ; קרית ספר למאירי ב ב), ואף על פי שהעברת קולמוס מועילה להכשיר גט שנכתב שלא לשמה, לסוברים כן (ראה לעיל), אין זה אלא משום שהאותיות הראשונות נכתבו כהלכתן, ואין חסרה בהן אלא כוונה, שהכתב העליון מועיל להחשיבן כאילו נכתבו לשמן, אבל ב"חק תוכות" אין האותיות הראשונות חשובות אותיות, ואין העברת קולמוס מועילה להחשיבן לאותיות (התרומה שם), שלעולם אין הכתב העליון חשוב כתב לעצמו, ואינו מועיל אלא לתקן את הכתב התחתון, וב"חק תוכות" אין כתב תחתון כלל, ואי אפשר שהכתב העליון יתקנהו ויעשהו אות (תפארת יעקב גיטין שם), ואין הכתב העליון מועיל להחשיב כאילו נכתב התחתון על ידי אדם (אבני נזר או"ח רד ט), וכן הלכה (שו"ע שם, לפי עולת תמיד שם ס"ק כה).

* ויש סוברים שכשם שהעברת קולמוס מועילה לתקן בכוונת לשמה, לסוברים כן (ראה לעיל), כך העברת קולמוס על "חק תוכות" מועילה לתקן הכתיבה, שכתב עליון הבא לתקן כתב התחתון - חשוב כתב (תוספות שבת קד ב ד"ה אמר, וגיטין יט א ד"ה דיו, לפי גט פשוט קכה ס"ק לג, ותפארת יעקב שם, ובית מאיר אה"ע קכה ח, ועוד; רא"ש שם, לפי רד"ך א ז).

כשבא לתקן פסול דרבנן

כתב עליון הבא לתקן פסול דרבנן, כגון עדי-חתימה (ראה ערכו) שחתמו בגט שלא לשמה - שמדרבנן חתימה שלא לשמה אינה מועילה לראיה, והגט פסול משום מזויף מתוכו, לסוברים כן (ראה ערך גט: לשמה) - והעבירו קולמוס על חתימתם לשמה, כיון שמהתורה אין צריך שיחתמו העדים לשמה, אין זה חשוב תיקון מן התורה, ולכך אין הכתב העליון חשוב כתב (בני אהובה גירושין ד א; חידושי רעק"א גיטין יט א).

שם שנכתב בסתם

שֵׁם שנכתב בסתם, ללא כוונה לקדשו, נחלקו בו אחרונים:

* יש סוברים שלדברי הכל מעביר עליו קולמוס לשמה (שו"ת הרדב"ז א עז), שלדעתם מעיקר הדין השם כשר אף כשנכתב בסתם, אלא שיש מעלה לקדשו, ובזה מועיל הכתב העליון, להוסיף בו כוונת קדושה (שדי חמד מ יב ב כט; אפרקסתא דעניא ג קצו).

* ויש סוברים שאף כשכתבו בסתם, אין העברת קולמוס לשמה מועילה, שאינה חשובה כתב, לסוברים שאף במקום שיש בכתב העליון תיקון, אינו כתב (ראה לעיל. פני יהושע גיטין כ א; ספר סת"ם עח).

צבע על גבי צבע

צבע על גבי צבע, נחלקו בו אחרונים:

* יש סוברים ששייך בו דין כתב על גבי כתב, ולכן מי שהשחיר תפילין (ראה ערכו) שלא לשמן - שיש סוברים שהן פסולות (ראה ערך תפילין) - וחזר והשחיר אותן לשמן, שדינו תלוי במחלוקת בכתב עליון המתקן בכוונת לשמה, אם חשוב כתב (ראה לעיל. מגן אברהם לג סק"ז, לפי מור וקציעה ודגול מרבבה ומחצית השקל שם).

* ויש סוברים שבצבע אין שייך דין כתב על גבי כתב, ולדברי הכל מועיל מה שהשחיר לשמן (כן משמע מפרי מגדים או"ח לב, אשל אברהם ס"ק סט; חידושי כתב סופר גיטין כ א).

בכתב שונה

דיו על גבי סיקרא והעליון הגון

הכותב בדיו על גבי סיקרא - שהכתב העליון הגון מן התחתון (כן משמע מרש"י גיטין יט א ד"ה מוחק) - לסוברים שדיו על גבי דיו אינו חשוב כתב (ראה לעיל: באותו הכתב. כן משמע מהגמ' שם) - בשבת חייב הוא משום כותב (רבי יוחנן וריש לקיש בגמ' שם; כן משמע מירושלמי שבת יב ד, וגיטין ב ג, רמב"ם שבת יא טז).

לעניין עדים החתומים על גט, שחתמו בדיו על גבי סיקרא, נחלקו אמוראים: יש אומרים שהגט כשר (רבי שמעון בן לקיש בירושלמי שם ושם); ויש אומרים שאין לעשות מעשה להכשיר גט זה (רבי יוחנן בגמ' שם, ובירושלמי שם ושם), וכי מפני שאנו אוסרים בהלכות שבת, נתיר אשת איש (רבי יוחנן בירושלמי שם ושם).

להלכה נחלקו אחרונים אם המגרש בגט כזה הרי הוא ספק גירושין (כן משמע מבית יוסף אה"ע קל טז, ובית שמואל שם ס"ק כח; בני יעקב ז, בדעת כמה ראשונים); או שאינו גט כלל, אלא שפוסל לכהונה (בני יעקב שם, וגידולי הקודש ד י, בדעת הטור שם בשם הרמ"ה; נחלת צבי שם ס"ק כד).

דיו על גבי סיקרא והתחתון הגון

הכותב בשבת בסיקרא על גבי דיו - שהכתב התחתון הגון מהעליון (ראה לעיל) - אינו חשוב כותב (ראה ערכו. כן משמע מגיטין יט א, ורש"י ד"ה מוחק הוא), אף לסוברים שכתיבת דיו על גבי סיקרא חשובה כתב (ראה לעיל. כן משמע מהגמ' שם), שמתחילה היה הכתב הגון מעתה (רש"י שם; כן משמע מתוספות רא"ש שם ט ב, ושם יט א), ואף לגבי שאר דינים אינו חשוב כתב (כן משמע מתורת גיטין שם ט ב, וביאור הלכה לג ד"ה פסול).

כשהיה הכתב התחתון מטושטש

כתב דיו על גבי דיו, אף אם היה הכתב התחתון מטושטש מעט, והעביר עליו קולמוס לחדשו, אינו חשוב כתב (כן משמע מרש"י שבת קד ב ד"ה כתב; מאירי שם), ואינו חשוב ככותב דיו על גבי סיקרא (שו"ת חתם סופר יו"ד רנו), ואף לא ככתב המתקן את הכתב הראשון, שחשוב כתב לסוברים כן (ראה לעיל: באותו הכתב. כן משמע מתרומת הדשן מח). ולכן, תפילין (ראה ערכו) שנמחקו אותיותיהן קצת, ועדיין רישומן ניכר - שעדיין כשרות הן (ראה ערך כתב; כתיבה) - שיכול להעביר עליהן קולמוס כדי שלא ימחקו יותר, ואין חשובה כתיבה שלא כסדרן - שפסולה בתפילין (ראה ערך סת"ם כסדרן: הדין וגדרו) - שאין הכתב העליון חשוב כתב, לפי שהכתב התחתון כשר, ואינו מתקן בו עכשיו כלום (תרומת הדשן שם, על פי תוספות שבת קד ב ד"ה אמר, וגיטין יט א ד"ה דיו; כן משמע משו"ע או"ח לב כז, וביאור הגר"א שם)^[2].

מקום המחק

לסוברים שכתב על גבי כתב אינו כתב (ראה לעיל: באותו הכתב), אין לכתוב על מקום המחק, שנשאר בו רושם דיו למטה, כי חשוב כתב על גבי כתב (פרי מגדים או"ח לב, אשל אברהם ס"ק לד; בית שלמה או"ח ז; כן משמע מהמשנה ברורה שם ס"ק קיג).

הכתב התחתון

הכתב התחתון בדיו על גבי דיו, לסוברים שהכתב העליון חשוב כתב אף כשאין בו תיקון (ראה לעיל: באותו הכתב), נחלקו אחרונים:

* יש סוברים שהכתב התחתון חשוב כמי שנמחק (כן משמע מברכי יוסף או"ח לב י, ובית יצחק יו"ד ב קב א ויז; חידושי הגר"ח קמה), ואסור להעביר דיו על גבי שמות שאינם נמחקים (ראה ערך אזכרות וערך מחיקת השם), שכשמעביר עליהם דיו - חשוב כמוחקם (ברכי יוסף שם, על פי תשב"ץ א קכז, ושם ג קצג; בית יצחק שם, על פי תשב"ץ שם), והמעביר דיו בתפילין (ראה ערכו) על גבי אותיות לאחר כתיבתם, יש בו פסול משום שלא כסדרן, שהוא פסול בתפילין, ואין הכתב התחתון מכשירן (ראה ערך כתיבת סת"ם. כן משמע מתרומת הדשן מח).

* ויש סוברים שאינו חשוב כמחוק, שהכתב העליון מחזק את התחתון, ונעשו שניהם כתב אחד (צמח צדק או"ח טו, על פי שו"ת מהרי"ל קיט; גידולי הקודש ד ו, על פי תשב"ץ א קכז).

דיו על גבי סיקרא בשבת

המעביר בשבת דיו על גבי סיקרא - שהכתב העליון הגון מן התחתון (ראה לעיל: בכתב שונה) - אמרו שחייב משום מוחק (ראה ערכו. גיטין יט א; ירושלמי שבת יב ד, וגיטין ב ג), שהוא מוחק את הכתב התחתון (רש"י שם ד"ה מוחק), שמכהה מראיתו (גידולי הקודש או"ח לב סק"ב), ואף לסוברים שדיו על גבי סיקרא אינה חשובה כתב (ראה לעיל: שם. כן משמע מהתשב"ץ א קכז).

הערות שוליים