מילון הראי"ה:נחלה (כינוי)

התכונה הכוללת בישראל את העם, העיר (ירושלים) והארץ. תעודת הקבוץ יחד, של העם, עם המרכז של קדושת אורו בתור העיר, ושל התפשטותו בתור הארץ, כשכל אלה קונים את התכונה של הנצח, שהוא בלתי פוסק. מה נחלה אין לה הפסק, אף הם בקדושתם העליונה אין להם הפסק [עפ"י ע"ר א ק].