מילון הראי"ה:מנוחה (מנוחה אנושית)

ענין נפשי־גופני הכרחי של התאפשרות והתכוננות להמשך העבודה, אחרי הפסקת העיפות, "הניחו לעיף", ומתוך השעבוד והקשור של האדם, אשר "לעמל יולד", אל הכרחיות העבודה, הלא הפסקת מנוחה זו היא החוזרת ומכשירה ומכינה אותו להתחדשותה ושכלולה מתוך התעכבות זו של "עמידה לפוש" או גם "עמידה לכתף" [ל"י ב (מהדורת בית אל) שמה]. שלילת עמל כאמצעי להתחזקות [פע' לו]. ר' מנוחה של יום השבת.