מילון הראי"ה:מים עליונים ומים התחתונים (כינוי) (באור ענין המחלוקת של ויהי מבדיל בין מים למים): הבדלים בין גרסאות בדף
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' באור ענין המחלוקת של "ויהי מבדיל בין מים למים"'''<ref> בר"ר פר' ד ה, ו.</ref>- כלל המציאות היא מורכבת [[מילון הראי"ה:מכח|מכח]] [[מילון הראי"ה:וחומר|וחומר]]. והנה תחת סוג המציאות נכנסים יחד שניהם, הכח והחומר, אח"כ ''' נתחלקו '''כל אחד בפני עצמו, וקנה מציאות הכח לעצמו והתבודד במציאותו לפעול ולא להתפעל בטבעו, והחומר לעצמו קנה טבעו להתפעל ולא לפעול. והנה [[מילון הראי"ה:ברא|ברא]] [[מילון הראי"ה:השי"ת|השי"ת]] כח''' ההבדלה''', היינו כח מיוחד שבסגולתו להפריד כללות המציאות שהיו מעורבים הכח והחומר, שיהי' עומד זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. והנה הפרדה זו מיעטה את כל אחד מהם משלמותו, את הכח מיעטה שהיתה כלולה בו תחילה גם שלמות החומר ועכשיו אבדה, והחומר ודאי כשהי' מתחילה תחת סוג המציאות הכללית היתה בו מציאות הכח החשוב, ועכשיו ניטלה הימנו. אלא ששכלול המציאות דורש כך, שמתחילה יתעצם כל אחד [[מילון הראי"ה:בסגולתו|בסגולתו]] וישתלם, ואח"כ יתרכבו יחד לפעול זה על זה וזה ע"י זה כראוי, כי תכלית שכלול העולם היא שיהיו הכוחות פועלים והחומרים מקבלים את פעולתם ומתפעלים מהם. וכיון שמיעט את שלמות של כל אחד מהם לשעתו, על כן לא נאמר ביום השני "כי טוב", מצד שעכ"פ ההפרדה וההתיחדות של כל אחד בפני עצמו הוא מנגד לשכלול הכללי. אלא שמ"מ הוא דבר נחוץ שכל אחד ישתלם בפני עצמו מצד הכח הפרטי שלו, ואח"כ יתכלל להיות חלק אחד מהכלל כולו. ומ"מ כיון שהוטבע בעולם כח ההפרדה הוא פועל בעולם ג"כ נגד התכלית, ומכש"כ שפועל בבעלי [[מילון הראי"ה:בחירה|בחירה]] [עפ"י מ"ש קטז־קיז (מא"ה ב יא)]. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|מים]] | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|מים]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:51, 27 באוגוסט 2012
|
|
באור ענין המחלוקת של "ויהי מבדיל בין מים למים"[1]- כלל המציאות היא מורכבת מכח וחומר. והנה תחת סוג המציאות נכנסים יחד שניהם, הכח והחומר, אח"כ נתחלקו כל אחד בפני עצמו, וקנה מציאות הכח לעצמו והתבודד במציאותו לפעול ולא להתפעל בטבעו, והחומר לעצמו קנה טבעו להתפעל ולא לפעול. והנה ברא השי"ת כח ההבדלה, היינו כח מיוחד שבסגולתו להפריד כללות המציאות שהיו מעורבים הכח והחומר, שיהי' עומד זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. והנה הפרדה זו מיעטה את כל אחד מהם משלמותו, את הכח מיעטה שהיתה כלולה בו תחילה גם שלמות החומר ועכשיו אבדה, והחומר ודאי כשהי' מתחילה תחת סוג המציאות הכללית היתה בו מציאות הכח החשוב, ועכשיו ניטלה הימנו. אלא ששכלול המציאות דורש כך, שמתחילה יתעצם כל אחד בסגולתו וישתלם, ואח"כ יתרכבו יחד לפעול זה על זה וזה ע"י זה כראוי, כי תכלית שכלול העולם היא שיהיו הכוחות פועלים והחומרים מקבלים את פעולתם ומתפעלים מהם. וכיון שמיעט את שלמות של כל אחד מהם לשעתו, על כן לא נאמר ביום השני "כי טוב", מצד שעכ"פ ההפרדה וההתיחדות של כל אחד בפני עצמו הוא מנגד לשכלול הכללי. אלא שמ"מ הוא דבר נחוץ שכל אחד ישתלם בפני עצמו מצד הכח הפרטי שלו, ואח"כ יתכלל להיות חלק אחד מהכלל כולו. ומ"מ כיון שהוטבע בעולם כח ההפרדה הוא פועל בעולם ג"כ נגד התכלית, ומכש"כ שפועל בבעלי בחירה [עפ"י מ"ש קטז־קיז (מא"ה ב יא)].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בר"ר פר' ד ה, ו.