מילון הראי"ה:מחילה (מחילת ד'): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
 
מ (Automatic page editing)
 
שורה 1: שורה 1:
'''(מחילת ד') ''' - כאשר גוברים [[מילון הראי"ה:הרחמים העליונים|הרחמים העליונים]] על סבלותיו של [[מילון הראי"ה:האור האלהי|האור האלהי]] המוטל בתוך מעצורים, שעי"ז [[מילון הראי"ה:הנשמה|הנשמה]] מחדשת את [[מילון הראי"ה:אורה|אורה]], וכחה [[מילון הראי"ה:הרוחני|הרוחני]] מתגלה בשדרת החיים עם כל הטבעתם [[מילון הראי"ה:החמרית|החמרית]], אז משתלם הקלקול הבא מתוך חוסר האורה, והחוב (של [[מילון הראי"ה:החטא|החטא]]) נמחק. <מושג המחילה מורה על איזה דבר שבחוב חצוני, המוטל לפרעון> [ע"ר א קכו קכז].
'''(מחילת ד') ''' - כאשר גוברים [[מילון הראי"ה:הרחמים העליונים|הרחמים העליונים]] על סבלותיו של [[מילון הראי"ה:האור האלהי|האור האלהי]] המוטל בתוך מעצורים, שעי"ז [[מילון הראי"ה:הנשמה|הנשמה]] מחדשת את [[מילון הראי"ה:אורה|אורה]], וכחה [[מילון הראי"ה:הרוחני|הרוחני]] מתגלה בשדרת החיים עם כל הטבעתם [[מילון הראי"ה:החמרית|החמרית]], אז משתלם הקלקול הבא מתוך חוסר האורה, והחוב (של [[מילון הראי"ה:החטא|החטא]]) נמחק. <מושג המחילה מורה על איזה דבר שבחוב חצוני, המוטל לפרעון> [ע"ר א קכו קכז].
◊ עיקר המחילה היא שתעשה נפשו מוכשרת לקבל האור [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]] של החכמה [[מילון הראי"ה:והצדק|והצדק]] כמו שהיתה מוכשרת לזה קודם החטא [ע"א ג ב לט].
◊ עיקר המחילה היא שתעשה נפשו מוכשרת לקבל האור [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]] של החכמה [[מילון הראי"ה:והצדק|והצדק]] כמו שהיתה מוכשרת לזה קודם החטא [ע"א ג ב לט].
=== מחילה סליחה וכפרה (אלהית) ===
=== מחילה סליחה וכפרה (אלהית) ===

גרסה אחרונה מ־15:51, 27 באוגוסט 2012

(מחילת ד') - כאשר גוברים הרחמים העליונים על סבלותיו של האור האלהי המוטל בתוך מעצורים, שעי"ז הנשמה מחדשת את אורה, וכחה הרוחני מתגלה בשדרת החיים עם כל הטבעתם החמרית, אז משתלם הקלקול הבא מתוך חוסר האורה, והחוב (של החטא) נמחק. <מושג המחילה מורה על איזה דבר שבחוב חצוני, המוטל לפרעון> [ע"ר א קכו קכז]. ◊ עיקר המחילה היא שתעשה נפשו מוכשרת לקבל האור הטוב של החכמה והצדק כמו שהיתה מוכשרת לזה קודם החטא [ע"א ג ב לט].

מחילה סליחה וכפרה (אלהית)[עריכה]

סליחה היא מצד ערכו המרומם (של הסולח) לבדו, ומצד ענינו של זה שנסלח לו זה נקרא בשם מחילה, והפעולה הפנימית שהיא ביחש לקלקול הרצון, וביחוד זו שהיא באה מיסודה של הקדושה התמידית (נקראת כפרה) [עפ"י ע"ר ב תנב]. ע"ע כפרה. ע"ע סליחה. ר' במדור מחקרים, מחילה סליחה וכפרה.