מילון הראי"ה:חיצונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
 
מ (Automatic page editing)
 
שורה 1: שורה 1:
מצולת [[מילון הראי"ה:הזוהמא|הזוהמא]], של הקליטה החיצונית של המהות הסובבת את כל החיים, המוטבעים, המורגשים והמושכלים, המורידה אותם לתהומות של כל זוהמת [[מילון הראי"ה:החמרנות|החמרנות]] וכל עמקי הרשע הנכרכים עמה. חפצים ונטיות עכורות, שהם בסיס לדעות נפתלות, הפורצות כל מוסדי עולמים [ע"ר א  יז].
מצולת [[מילון הראי"ה:הזוהמא|הזוהמא]], של הקליטה החיצונית של המהות הסובבת את כל החיים, המוטבעים, המורגשים והמושכלים, המורידה אותם לתהומות של כל זוהמת [[מילון הראי"ה:החמרנות|החמרנות]] וכל עמקי הרשע הנכרכים עמה. חפצים ונטיות עכורות, שהם בסיס לדעות נפתלות, הפורצות כל מוסדי עולמים [ע"ר א  יז].
החיצוניות כשהיא מתגברת בעכירות טומאתה, המשקיעה את החיים ואת כל כחותיהם בזוהמתה של הכמותיות, השוללת את האיכות <הרעיון תוהה אחרי מרחבים כמותיים, והתוכן של מילוי הרצון בא ומתמלא רק משאיפות חיצוניות, "פן תתן לאחרים הודך, ועצביך בבית נכרי". העינים תועות למרחבי החיצוניות הכמותית, שהם מקומות השממון וממלכת [[מילון הראי"ה:התוהו|התוהו]] [[מילון הראי"ה:והרשעה|והרשעה]]>.  כל כיעור של זוהמא חיצונית, המתפשטת בפראותה הכמותית [ע"ר א יז־יח].
החיצוניות כשהיא מתגברת בעכירות טומאתה, המשקיעה את החיים ואת כל כחותיהם בזוהמתה של הכמותיות, השוללת את האיכות <הרעיון תוהה אחרי מרחבים כמותיים, והתוכן של מילוי הרצון בא ומתמלא רק משאיפות חיצוניות, "פן תתן לאחרים הודך, ועצביך בבית נכרי". העינים תועות למרחבי החיצוניות הכמותית, שהם מקומות השממון וממלכת [[מילון הראי"ה:התוהו|התוהו]] [[מילון הראי"ה:והרשעה|והרשעה]]>.  כל כיעור של זוהמא חיצונית, המתפשטת בפראותה הכמותית [ע"ר א יז־יח].


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מונחי קבלה ונסתר|חיצונ]]
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מונחי קבלה ונסתר|חיצונ]]

גרסה אחרונה מ־15:11, 27 באוגוסט 2012

מצולת הזוהמא, של הקליטה החיצונית של המהות הסובבת את כל החיים, המוטבעים, המורגשים והמושכלים, המורידה אותם לתהומות של כל זוהמת החמרנות וכל עמקי הרשע הנכרכים עמה. חפצים ונטיות עכורות, שהם בסיס לדעות נפתלות, הפורצות כל מוסדי עולמים [ע"ר א יז]. החיצוניות כשהיא מתגברת בעכירות טומאתה, המשקיעה את החיים ואת כל כחותיהם בזוהמתה של הכמותיות, השוללת את האיכות <הרעיון תוהה אחרי מרחבים כמותיים, והתוכן של מילוי הרצון בא ומתמלא רק משאיפות חיצוניות, "פן תתן לאחרים הודך, ועצביך בבית נכרי". העינים תועות למרחבי החיצוניות הכמותית, שהם מקומות השממון וממלכת התוהו והרשעה>. כל כיעור של זוהמא חיצונית, המתפשטת בפראותה הכמותית [ע"ר א יז־יח].