שאע"פ שהיו ח"ו ראויים להכרת, פי' נפשות שלהם היו ראויות להכרת, מ"מ כיון שהן נחצבות ממקום קדוש, ועומדות להודיע כבודו של הקב"ה ליצוריו, יעשה טבע הנשמה בטבע הרוח, <וזהו אחטם לך, שהרוח מתיחס אל החוטם>, שכח קיום יבא אל הנפש מהקב"ה שלא כפי טבעה [עפ"י פנק' ג רכו].