מודה אני

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת "מודה אני" היא תפילת הודאה קצרה לקב"ה, הנאמרת עם היקיצה בבוקר.

הסבר

בשעת השינה אנו מפקידים את נשמתנו ביד ה' ובבוקר ה' חזיר לנו את הנשמה, כשהיא רעננה ורגועה. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים. לכן, כאשר האדם מתעורר משנתו, עליו להודות על שהוחזרה אליו נשמתו.

התפילה

נוסח התפילה הוא המשפט הבא: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך". יש לציין שה"מודה אני" נקרא 'תפילה' ולא 'ברכה', משום שאין בו את המילה "ברוך". בתפילה זו גם אין את שם ה', וזאת הסיבה שניתן לאומרה מיד לאחר שהתעורר האדם משנתו, מבלי שנטל ידיו ושטף את פניו ופיו מן הרירים שבו.

תפלה זו, עשויה להטביע חותמה על סדר היום שלנו. זאת, בהיותנו נתונים למרות העליונה, סרים למשמעתה, ממלאים אחר ציווייה, תוך הכרה ברורה, שניצבים אנו בכל עת ובכל שעה לפני מלך חי וקיים. מכאן גם הפועל היוצא לכל המעשים שנעשה במשך היום, שאנו עומדים בפתחו: "חדשים לבקרים - רבה אמונתך" (איכה ג, כג). בדבריו אלו מתכוון הנביא ירמיהו לאמר, שעם התחדשות האדם מדי בוקר, גדלה ומתחזקת אמונתנו בבורא עולם, המפקיד בידיו נשמת רוח חיים, ובכל יום, מחדש, מחזירה לנו כשהיא רעננה ורגועה, למען נמשיך להתעלות ברוחניות.