להתלמד להבין ולהורות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 11:20, 27 בנובמבר 2012 (IST)


קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: כשפים, קטורת, צורות שאסור לצור והגיית השם באותיותיו.

להבין ולהורות בכשפים

  • על רבי אליעזר הגדול נאמר שהיה עושה כשפים כדי להבין ולהורות[1]
  • חזקיהו המלך עשה ספר רפואות על פי משפטי הכוכבים, שהוא נכנס בסוג העבודה זרה או הכשפים. הרמב"ם מבאר שעשה כן כדי ללמוד אך לא כדי להשתמש ברפואות אלה בפועל, וההיתר לכתוב את הספר הוא משום "להבין ולהורות". [2].

להבין ולהורות בקטורת

להבין ולהורות בצורות שאסור לצור

רבן גמליאל עשה דמות צורות של מצבי הירח, בעלייתו משנה מסכת ראש השנה פרק ג. זאת למרות האיסור "לא תעשון איתי" המבואר במסכת עבודה זרה פרק ג. לפי אחד הביאורים בגמרא ההיתר לכך הוא שעשה להבין ולהורות. ועל עשייה כזו אין איסור[3].

להבין ולהורות בהגיית השם באותיותיו

על רבי חנינא בן תרדיון נאמר שהיה הוגה את השם באותיותיו כדי להבין ולהורות[4]

סברת ההיתר בלהבין ולהורות

  • בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.
  • יש מבארים סברה בדרשות אלה - המעשה אסור כאשר הוא נעשה להנאת העושה, אבל כאשר הוא נעשה להבין ולהורות ואין בו הנאה עצמך, אין בו איסור. סברא זו עדיין צריכה ביאור.[5].

מקורות נוספים

  • תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה/א - אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה דאי סלקא דעתך חרשי הכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות
  • רש"י על דברים פרק יח פסוק ט - לא תלמד לעשות - אבל אתה למד להבין ולהורות כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים.
  • רבנו בחיי על דברים פרק יח פסוק ט - לא תלמד לעשות. דרשו חז"ל (שבת עה.) אבל אתה למד להבין ולהורות. וכן מצינו בשבעים סנהדרין שהיו צריכין להיותם בקיאים בכל החכמות אפילו בחכמת הכשפים (סנהדרין יז.), כדי שיהיו דנין בכל הענינים דין אמת במשפט התורה, ואילו לא היו שלמים בחכמת ידיעת כל מיני הכישוף ויחסר להם אפילו מין אחד שלא ידעוהו לא היו יכולים לדונו לחיוב או לפטור ולעשות בו כהלכה:
  • ספורנו עה"ת ספר ויקרא פרק יט פסוק לא - אל תפנו אל האובות. אל תפנו אליהם אבל תתנו עורף ולא פנים אין צריך לומר שלא תכבדום: אל תבקשו לטמאה בהם. אל תבקשו אותם כדי להטמא בהם אבל תבקשו לדעת טיבם להורות כאמרם ז"ל לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות
  • שפתי כהן על דברים פרק יח פסוק ט - כי אתה בא אל הארץ וגו' לא תלמד. למה תלה הלימוד בביאת הארץ אלא על מה שאמר לא תלמד לעשות, אין אתה לומד לעשות, אבל אתה לומד להבין ולהורות, כמו שמצינו בסנהדרין שהיו בקיאין אפילו בחכמת הכישוף כדי שיהיו דנין הדין לאמיתו, ואם יחסר להם ענין אחד שלא ידעוהו אין יכולין לחייב או לפטור כי שמא בא בכישוף או אפשר באחיזת עינים, אם כן מוכרח הוא שילמוד, אמר להם משה אם אתה מוכרח ללמוד לא תלמד מאנשי הארץ, כי מאחר שהם ילמדוך לא תוכל להורגם ותחמול עליהם לפי חכמתם, אלא קודם שתכנס תלמוד ממי שחוצה להם. ומונה והולך תשעה דברים, מעביר בנו ובתו קוסם קסמים ומעונן וגו', להורות שאף על פי שבאילו התמורות הם עשר עם כל זה אינן בשלימות לזה חסר אחד, ולפי שארץ ישראל היא חלקו של הקב"ה שנאמר (דברים י"א, י"ב) הארץ אשר ה' דורש אותה תמיד עיני ה' בה והם השבעה אומות שהן דרים בה כפי תועבתם קורין ואינן נענין, כי ה' קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, אלו ישראל שהן נקראו עם קרובו. לזה הם הולכים למעוננים ולקוסמים ומעבירין בניהם באש אולי יתרצו אל אדונם וישמע להם, ומבקשים להם אמצעי בינם לבין אלהיהם להפך הגלגל על ידי כישופיהם שנאמר ובגלל התועבות האלה, כמו כי בגלל הדבר הזה (שם ט"ו, י'), אמרו חז"ל (שבת קנ"א ע"ב) גלגל הוא שחוזר בעולם, כן פירוש בגלל כאן. והקב"ה הפך הגלגל עליהם והורישם מפניך, אבל אתה תהיה תמים תרגום שלים עם ה' אלהיך, כמו שאמר במקום אחר (דברים ב', ז') ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר, כן אמר להם משה לישראל תמים תהיה שתהיה שלם, למה עם ה', הואיל וה' עמך ודאי שתהיה שלם, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם, לפי שאתה יורש אותם שהארץ לא ניתנה להם לזה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, אבל אתה לא תעשה כן, למה, נתן לך ה' אלהיך הארץ והוא אלהי הארץ ואינך צריך לאמצעי, ואם תרצה לדעת העתידות נביא יקים לך ה' אליו תשמעון:
  • תוספות מנחות דף סד/ב - בעלי כשפים - פירש רב האי גאון כדי לידע את הדין כדאמרינן העושה מעשה חייב האוחז העינים פטור והיינו דקאמר רבי אליעזר בסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) שאני שונה שלש מאות הלכות בנטיעת קישואין וכדאמרי' נמי אבל אתה למד להבין ולהורות.
  • הרי"ף על מסכת עבודה זרה דף יח/ב

תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל, שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה, ומי שרי, והא כתיב לא תעשון אתי, לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות, להתלמד שאני, דכתיב לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות. תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום, כגון חיות ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת. תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם. אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי, לא תעשון אתי לא תעשון אותי.


הערות שוליים

  1. מסכת סנהדרין דף סח/א - ...נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד אמרו לו הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו אמר להן הן טמאין וטהרתן במה שהן מנעל שעל גבי האמוס מהו אמר להן הוא טהור ויצאה נשמתו בטהרה עמד רבי יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר הותר הנדר למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ פתח עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן אלמא מרבי אליעזר גמרה גמרה מרבי אליעזר ולא סברה הדר גמרה מרבי יהושע ואסברה ניהליה היכי עביד הכי והאנן תנן העושה מעשה חייב להתלמד שאני דאמר מר לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות
  2. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת פסחים פרק ד משנה ט - ששה דברים עשה חזקיהו המלך על שלשה כו' - זאת ההלכה היא תוספתא, אבל ראיתי לפרש לפי שיש בה תועלת. ספר רפואות היה ספר שהיה ענינו להתרפאות בדברים שלא התירה תורה להתרפאות בהן, כמו הדברים שחשבו בעלי הצורות, והוא כי יש אנשים חכמים בחכמת הכוכבים ועל פיהם יעשו צורה, לעתים ידועים ויועילו או יזיקו לדברים ידועים, וזו הצורה נקראת בלשון יון טלס"ם, ואומר כי הצורה שהיא נעשית כזו התכונה היא טובה לחולי פלוני וכיוצא בו מן הדברים המטעים, ומחבר זה הספר לא חברו אלא על דרך החכמה בטבע המציאות לא על דרך שיעשה אדם פעולה ממה שנכתב באותו הספר וזה מותר. ועוד יתבאר לך כי יש דברים שמנע השם לעשותם והם מותרים ללמדם ולהבינם כי השם יתברך אמר לא תלמד לעשות ולמדנו בקבלה (סנהדרין דף סח), אבל אתה למד להבין ולהורות
  3. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כד/ב - כתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות
  4. מסכת עבודה זרה דף יז/ב - אתיוהו לרבי חנינא בן תרדיון אמרו ליה אמאי קא עסקת באורייתא אמר להו כאשר צוני ה' אלהי מיד גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות עליו לשריפה שהיה הוגה את השם באותיותיו והיכי עביד הכי והתנן אלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תורה מן השמים ואין תחיית המתים מן התורה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו? - להתלמד עבד כדתניא לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות אלא מאי טעמא אענש משום הוגה את השם בפרהסיא
  5. יד רמה על סנהדרין דף סח/א - ומקשינן ור' אליעזר היכי עביד מעשה בנטיעת קישואין או בעקירתן והאנן תנן העושה מעשה חייב, ומפרקינן להתלמד שאני, כלומר כי עבד לאגמוריה לר' עקיבא הוא דעבד, דאמר מר לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם, כלומר להתעסק בהם להנאת עצמך כתועבות הגוים ההם, אבל אתה למד להבין ולהורות