לא צריכא

ביטוי המופיע במהלך המשא ומתן התלמודי, המשמש תשובה לשאלה "פשיטא", ומשמעו: הדין אינו מובן מאיליו ואין בהבאתו משום כפילות, משום שיש מקום לטעות, או שיש להבחין בין שני מקרים שונים האחד מן השני.