לא מצינו בכל התורה כולה, זה נהנה וזה מתחייב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בגמרא {{מקור|קידושין מג, א}} מובאת מחלוקת תנאים האם אין שליח לדבר עבירה או יש שליח לדבר עבירה. תנא קמא סובר, כי למרות שבכל התורה קיים כלל: "שלוחו של אדם כמותו", כלומר, שמעשה שעשה השליח נחשב כאילו נעשה על ידי המשלח, מכל מקום בשליח לדבר עבירה אין הדבר כן, שאם למשל אמר אדם לשלוחו: "צא והרוג את הנפש", והלך השליח והרג - השליח חייב, ושולחו פטור. לעומתו סובר שמאי הזקן {{מקור|לפי אחת האפשרויות בגמרא שם}}, כי יש שליח לדבר עבירה, והמשלח נושא בעונש על עבירה שעבר שלוחו. ברם, גם שמאי הזקן מודה כי בעבירות שיש בהן הנאה, כגון איסורי עריות או מאכלות אסורות, אם אדם מינה שליח לעבור עליהן, השליח חייב ושולחו פטור, שכן "לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב". | בגמרא {{מקור|(קידושין מג, א)}} מובאת מחלוקת תנאים האם אין שליח לדבר עבירה או יש שליח לדבר עבירה. תנא קמא סובר, כי למרות שבכל התורה קיים כלל: "שלוחו של אדם כמותו", כלומר, שמעשה שעשה השליח נחשב כאילו נעשה על ידי המשלח, מכל מקום בשליח לדבר עבירה אין הדבר כן, שאם למשל אמר אדם לשלוחו: "צא והרוג את הנפש", והלך השליח והרג - השליח חייב, ושולחו פטור. לעומתו סובר שמאי הזקן {{מקור|(לפי אחת האפשרויות בגמרא שם)}}, כי יש שליח לדבר עבירה, והמשלח נושא בעונש על עבירה שעבר שלוחו. ברם, גם שמאי הזקן מודה כי בעבירות שיש בהן הנאה, כגון איסורי עריות או מאכלות אסורות, אם אדם מינה שליח לעבור עליהן, השליח חייב ושולחו פטור, שכן "לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב". | ||
גרסה מ־16:45, 12 במרץ 2009
|
|
לא נמצא בכל התורה כולה דין, שלפיו האחד יחטא ויהנה מחטאו, וחברו יענש במקומו.
בגמרא (קידושין מג, א) מובאת מחלוקת תנאים האם אין שליח לדבר עבירה או יש שליח לדבר עבירה. תנא קמא סובר, כי למרות שבכל התורה קיים כלל: "שלוחו של אדם כמותו", כלומר, שמעשה שעשה השליח נחשב כאילו נעשה על ידי המשלח, מכל מקום בשליח לדבר עבירה אין הדבר כן, שאם למשל אמר אדם לשלוחו: "צא והרוג את הנפש", והלך השליח והרג - השליח חייב, ושולחו פטור. לעומתו סובר שמאי הזקן (לפי אחת האפשרויות בגמרא שם), כי יש שליח לדבר עבירה, והמשלח נושא בעונש על עבירה שעבר שלוחו. ברם, גם שמאי הזקן מודה כי בעבירות שיש בהן הנאה, כגון איסורי עריות או מאכלות אסורות, אם אדם מינה שליח לעבור עליהן, השליח חייב ושולחו פטור, שכן "לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב".