לאוכלה ולא למלוגמא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
שורה 3: שורה 3:




בפירוש המשניות לרמב"ם {{מקור|שביעית פ"ח, א}} מבואר, כי השם "מלוגמא" ניתן על שם חיטים או תאנים שהאדם לועס במלוא לוגמיו כדי להניחן על מקום הפצע.
בפירוש המשניות לרמב"ם {{מקור|(שביעית פ"ח, א)}} מבואר, כי השם "מלוגמא" ניתן על שם חיטים או תאנים שהאדם לועס במלוא לוגמיו כדי להניחן על מקום הפצע.




שורה 11: שורה 11:




כאמור, מקור האיסור הוא מה שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו: "לאכלה" - ולא למלוגמא. ברם, בירושלמי {{מקור|שביעית פ"ז, א}} דרשו: "והיתה שבת הארץ לכם" - ולא לחולים.
כאמור, מקור האיסור הוא מה שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו: "לאכלה" - ולא למלוגמא. ברם, בירושלמי {{מקור|(שביעית פ"ז, א)}} דרשו: "והיתה שבת הארץ לכם" - ולא לחולים.




שורה 19: שורה 19:




מדברי ה"חזון איש" {{מקור|זרעים, הלכות שביעית, סימן יג ס"ק ו - ז}} עולה, כי אין קדושת שביעית חלה על תרופות המופקות מצמחי מרפא.
מדברי ה"חזון איש" {{מקור|(זרעים, הלכות שביעית, סימן יג ס"ק ו - ז)}} עולה, כי אין קדושת שביעית חלה על תרופות המופקות מצמחי מרפא.





גרסה מ־16:47, 12 במרץ 2009

אין מייצרים תרופות, משחות ותכשירי רפואה למיניהם מפירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו: "לאכלה" - ולא למלוגמא.


בפירוש המשניות לרמב"ם (שביעית פ"ח, א) מבואר, כי השם "מלוגמא" ניתן על שם חיטים או תאנים שהאדם לועס במלוא לוגמיו כדי להניחן על מקום הפצע.


אסור לייצר מפירות שביעית העומדים למאכל אדם, תרופות, משחות ותכשירים למיניהם.


כאמור, מקור האיסור הוא מה שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו: "לאכלה" - ולא למלוגמא. ברם, בירושלמי (שביעית פ"ז, א) דרשו: "והיתה שבת הארץ לכם" - ולא לחולים.


מפירות המיועדים למאכל בהמה מותר לעשות "מלוגמא" לצורך ריפוי בני אדם, אבל לא לריפוי בעלי חיים.


מדברי ה"חזון איש" (זרעים, הלכות שביעית, סימן יג ס"ק ו - ז) עולה, כי אין קדושת שביעית חלה על תרופות המופקות מצמחי מרפא.