כל נדרי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כל נדרי הוא נוסח תפילה שנהגו כל בית ישראל לאומרו עם כניסת יום הכיפורים.

זמן תקנתה

הרי"ץ בשטמ"ק כתב שאנשי כנה"ג תיקנו לאומרו. הגאונים נחלקו אם לאומרה. רב סעדיה גאון ורב עמרם נהגו לאומרה, ורב נטרונאי ורב האי גאון סוברים שאין לאומרה.[1]

מטרתה

בראשונים מצאנו שלוש שיטות בהבנת מהותה של התפילה:

1. רבנו תם והר"ן מסבירים שהמטרה היא התנאה לבטל נדרי העתיד, וממילא הנוסח יאמר בלשון עתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו".

2. הרא"ש מסביר שאמירת 'כל נדרי' נועדה בשביל להתיר את נדרי העבר, ולכן הנוסח יהיה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה".

3. הנמוקי יוסף פונה לכיוון אחר, ומסביר שעניין האמירה היא לשם תפילה ווידוי, ולא ביטול הלכתי של הנדרים. וכלשונו: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפילה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל..."

על כל פנים, בנוסח הנאמר כיום נוהגים לומר כפי כל הדעות - גם על התרת נדרי העבר, וגם התנאה על נדרי העתיד.

מקורה

שלוש דעות נאמרו בזה:

1. ר"ת והר"ן (שהובאו לעיל) מסתמכים על משנה במסכת נדרים (דף כג) 'הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל'. ועל כך כותב התוספות: "מתוך שמעתין מוחק ר"ת מה שכתוב במחזורים בכל נדרי 'מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה' וסבורים הם שמתירין נדרים משנה שעברה וטועין ... לכך נראה לו להגיה מיוה"כ זה עד יוה"כ הבא עלינו לטובה ונדרים של שנה הבאה הוא דשרינן (=שאנו מתירים) וסמך לדבר דתנן 'הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בר"ה כו'" עד כאן לשונו.

2. אך הרא"ש (סי' ה') חולק וסובר שזוהי התרת נדרים רגילה של נדרי העבר ולא התרה להבא. וכלשונו: "מיהו נראה כמנהג הקדמונים דלשון כל נדרי מוכיח שנתקן על הנדרים שעברו עליהם בשנה שעברה ומתירין אותן כדי להנצל מן העונש". ואם כן מקור התפילה הוא הדין הפשוט של התרת נדרים.

3. הנמו"י (כאן) מסביר, כאמור, שמטרת האמירה היא לשם תפילה וידוי, ועל כן אין צורך למצוא מקור הלכתי לתפילה זו.

הקשר בין התרת נדרים ליום הכפורים

תוס' רי"ד (כאן) מבאר את טעם הדבר:

"ולמה תיקנו הראשונים לומר כך בלילי יוה"כ? משום דקי"ל (=ידוע לנו) דעל כל עונות שבתורה אם עשה אדם תשובה יום הכיפורים מכפר וראו הראשונים ששום עון אינו מעכב הכפרה שאם יעשה אדם תשובה שלא יהא יום הכיפורים מכפר אך עון הנדרים שאם נדר ליתן צדקה או הקדש אין יוה"כ מכפר עד שישלם נדרו שעל דבר שהוא מחויב בדבר אין יוה"כ מכפר. וכו' וה"ה אם חייב לקיים נדרו אין יוה"כ מכפר לו לפורטו עד שיקיים נדרו ואם אדם זכור נדרו הי' מקיימו אבל אם נדר ושכח לא נמצא שהוא ענוש בעבור שהוא קשור בנדרו ואינו מקיימו בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה שאם עשינו שום נדר ושכחנו אותו ולא נדע לקיימו אנו מתחרטים בכל אותן הנדרים ומתירין זה לזה".

"ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה"

אחרי נוסח כל נדרי נהגו לומר "ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", ויש שאף נהגו לומר "ככתוב בתורת משה ונסלח..." (רס"ג). מספר טעמים לדבר:

א. לנמו"י (השיטה השלישית לעיל) וודאי מובן מנהג זה שכן הכל נאמר בדרך ווידוי ותפילה. וגם לפי הרא"ש ותוס' רי"ד (השיטה השניה לעיל) מובן, שאנו מבקשים סליחה על נדרים ששכחנו ועברנו עליהם.

ב. לפי הר"ן ור"ת (שיטה ראשונה לעיל) שכל נדרי הוא התנאה לעתיד ההסבר לבקשת הסליחה הוא (ציטוט מהרא"ש שמבאר את שיטתם) "ומה שאומרים ונסלח לכל עדת בני ישראל לא שיהא צריך עתה כפרה אלא שאם ידור נדרים בזו השנה וישכח הביטול ולפעמים שאינו נזהר בנדרו ועובר עליו ואע"פ שכבר בטלו צריך הוא כפרה כדאמרינן בפ' בתרא דקידושין (דף פא א) זה שהיה סבור לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (=חשב שאוכל חזיר, ובכל זאת אכל ובסוף התברר שזה ההי טלה) שצריך סליחה".

ג. המרדכי והגר"א כותבים שאמירת הפסוק 'ונסלח לכל עדת ישראל...' הוא על עצם נדירת הנדר, שכן "כל הנודר נדר כאילו בנה במה".

ד. בסדור רש"י (מובא בסידור אוצר התפילות עמ' תקנג) כתוב ש'ונסלח' אינו חלק מנוסח כל נדרי והוא נאמר על עצם יוה"כ. ולפ"ז לא גורסים 'ככתוב בתורת משה ונסלח...'. וכ"כ הבית יוסף שלפי ר"ת לא אומרים 'ככתוב בתורת משה'.

אמירת הנוסח שלוש פעמים

הראשונים הביאו כמה טעמים לאמירת הנוסח ג' פעמים: א. הרא"ש והטור (סי' תריט) כתבו שבכל התרת נדרים צריך לומר ג' פעמים 'מותר לך'. ונראה שגם בכל נדרי זאת תהיה הסברא. [טעם זה אינו אפשרי לפי שיטת הרמב"ם, כיוון שכתבו הב"י והב"ח בדעתו (ע"פ הל' שבועות פ"ו, ה"ה) שמספיק לומר פעם אחת 'מותר לך']. ב. הנמו"י שהסביר שמטרת הנוסח הא ווידוי מסביר ש"כופלין אותו ג"פ כדרך הווידוי בציבור". ג. התוספות רי"ד כתב - "ותיקנו לומר אותו ג"פ שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה".

יש לציין שאמנם שיטת הריטב"א היא שאכן אין צורך לומר את הנוסח ג' פעמים.

האם אפשר למעשה לסמוך על הנוסח

הרמ"א (יו"ד ריא, א) כתב שאין לסמוך על אמירת כל נדרי של יו"כ ולהתיר בה נדרים כל השנה. וזו לשונו: "ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם, כי אם לצורך גדול". גליון מהרש"א בשם מהרי"ט אומר שאם עבר על נדרו בשוגג מהני התנאי שלא יענש. המנחת שלמה (ח"א סי' צא, כ) כותב ש'כל נדרי' מועיל לגבי מנהג שאדם נהג שלוש פעמים שלא יהיה כנדר.


בכל האמור אין פסיקת הלכה למעשה אלא נתינת רקע ומקורות לנושא

  1. התרת הנדרים שאנו עושים בערב ר"ה לא מוזכרת בראשונים, והשל"ה כתב שזריזים מקדימים להתיר בערב ר"ה.