כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת הערות שוליים) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אדם הדבק בי"ג מידותיו של הקב"ה ומקיימן בפועל, הקב"ה מוחל על עוונותיו."ויעבור ה' על פניו ויקרא - אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם" {{מקור| | אדם הדבק בי"ג מידותיו של הקב"ה ומקיימן בפועל, הקב"ה מוחל על עוונותיו."ויעבור ה' על פניו ויקרא - אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם" {{מקור|ראש השנה יז, ב|כן}}.החפץ חיים זצ"ל ביאר מה פירוש "יעשו לפני כסדר הזה", על פי משל לפועל שבא לעבוד בבית חרושת. ביום הראשון לעבודתו, רשם לו בעל בית החרושת רשימה שהכילה את כל העבודות המוטלות עליו. כאשר בא הפועל בסוף החודש לבקש את משכורתו, שאלו בעל הבית מה עשה במשך החודש. השיב הפועל: בכל יום קראתי את כל מה שכתבת לי ביום בואי לעבוד אצלך. נזדעק בעל הבית ואמר: שוטה שכמותך! קריאה גרידא אין לה כל ערך, חובתך היתה לבצע את כל מה שכתבתי לך!זהו פשר "יעשו לפני כסדר הזה", הקב"ה מצפה מאתנו שנדבק באותן י"ג מידותיו ונקיימן בפועל. כמו שהגמרא במסכת שבת {{מקור|קלג, ב|כן}} אומרת: "הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום". קריאה מן השפה ולחוץ כמצות אנשים מלומדה, אין לה ערך. "יעשו לפני כסדר הזה" אמר הקב"ה, ולא "יאמרו לפני כסדר הזה".<ref> בדומה לזה, קבל הגרי"ל חסמן זצ"ל על מנהג העולם לומר: "הולכים לומר סליחות". סליחות אומרים?! - כך שאל, ומיד הוסיף: סליחות מבקשים!! צריכים לבקש מהקב"ה סליחות, ולהתחנן לפניו שימחל ויסלח לנו על כל חטאינו.</ref> | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:44, 5 בספטמבר 2012
|
|
אדם הדבק בי"ג מידותיו של הקב"ה ומקיימן בפועל, הקב"ה מוחל על עוונותיו."ויעבור ה' על פניו ויקרא - אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם" (ראש השנה יז, ב).החפץ חיים זצ"ל ביאר מה פירוש "יעשו לפני כסדר הזה", על פי משל לפועל שבא לעבוד בבית חרושת. ביום הראשון לעבודתו, רשם לו בעל בית החרושת רשימה שהכילה את כל העבודות המוטלות עליו. כאשר בא הפועל בסוף החודש לבקש את משכורתו, שאלו בעל הבית מה עשה במשך החודש. השיב הפועל: בכל יום קראתי את כל מה שכתבת לי ביום בואי לעבוד אצלך. נזדעק בעל הבית ואמר: שוטה שכמותך! קריאה גרידא אין לה כל ערך, חובתך היתה לבצע את כל מה שכתבתי לך!זהו פשר "יעשו לפני כסדר הזה", הקב"ה מצפה מאתנו שנדבק באותן י"ג מידותיו ונקיימן בפועל. כמו שהגמרא במסכת שבת (קלג, ב) אומרת: "הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום". קריאה מן השפה ולחוץ כמצות אנשים מלומדה, אין לה ערך. "יעשו לפני כסדר הזה" אמר הקב"ה, ולא "יאמרו לפני כסדר הזה".[1]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בדומה לזה, קבל הגרי"ל חסמן זצ"ל על מנהג העולם לומר: "הולכים לומר סליחות". סליחות אומרים?! - כך שאל, ומיד הוסיף: סליחות מבקשים!! צריכים לבקש מהקב"ה סליחות, ולהתחנן לפניו שימחל ויסלח לנו על כל חטאינו.