כל המקודש מחברו קודם את חברו: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
"כל המקודש מחברו קודם את חברו", בגמרא למדים זאת ממה שנאמר לגבי כהן: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך", כלומר: יש להקדים את הכהן לכל דבר: לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון {{מקור|בברכת הזימון|כן}}, וליטול מנה יפה ראשון. | "כל המקודש מחברו קודם את חברו", בגמרא למדים זאת ממה שנאמר לגבי כהן: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך", כלומר: יש להקדים את הכהן לכל דבר: לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון {{מקור|בברכת הזימון|כן}}, וליטול מנה יפה ראשון. | ||
כשיכול לעשות שניהם בבת אחת, אין אומרים המקודש קודם, אלא יעשה שניהם בבת אחת<ref>כתב בספר מקדש דוד - קדשים - סימן ט: "ונראה לומר דמש"ה אצטריך קרא דהעולה עולה ראשונה ולא סגי בזה דכל התדיר מחברו קודם את חבירו משום ד'''איכא נפקותא: דזה דתדיר קודם הוא רק היכא דאי אפשר לעשות שניהם כאחד וצריכים להקדים אחד לחברו אז צריך להקדים התדיר אבל כשרוצים לעשות שניהם כאחד שפיר דמי וליכא דין שצריך דוקא לעשות התדיר קודם''', וכן כל הנך דחשבינן בר"פ כל התדיר כל המקודש מחברו קודם את חברו הכל בבא לעשות בזה אחר זה אבל בב"א לית לן בה וראיה לזה מדאמרינן במנחות (פ"ט ע"א) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים כו' של יחיד בשל ציבור כו' ופי' רש"י ז"ל כגון של תמידין בשל מוספין ע"ש וקשה איך יכול לערבן ולהקריב כאחת נסכי תמידין עם נסכי מוספין הא של תמידין תדירי [וכן של פרים בשל אלים הא אמרינן בפ' כל התדיר (צ'.) דפרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים א"כ כ"ש הנסכים עצמן שקודמין לנסכי אילים] וכן של יחיד בשל ציבור איך יכול לערב הא אמרינן בירושלמי פ"ב דיומא הלכה ב' דמנחת נסכים קודמין לחביתין שזה קרבן ציבור וזה קרבן יחיד דק"צ קודם לקרבן יחיד ומוכח דכ"ז דוקא אם עושה בזה אחר זה צריך להקדים התדיר או המקודש אבל לעשותן בב"א שפיר דמי וא"כ לפ"ז מצד תדיר ושאינו תדיר היה יכול להקטיר אברי תמיד ואברי מוסף בב"א אבל מקרא דהעולה עולה ראשונה אף בב"א אינו יכול להקטיר דהתמיד צריך להיות עולה ראשונה:</ref>. | |||
==ראה גם== | |||
* [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]] | |||
* [[האיש קודם לאשה להחיות]] | |||
[[קטגוריות: עקרונות הלכתיים]] | |||
גרסה מ־12:04, 2 באפריל 2018
|
|
כשיש שני דברים, שאחד מהם מקודש יותר, מקדימים אותו לפני הדבר שאינו מקודש כמותו.
לדוגמא: כהן שצריך לזרוק גם דם חטאת וגם דם עולה, יקדים לזרוק את דם החטאת, מפני שדם החטאת מכפר על חטא שחייבים על זדונו כרת (זבחים פט, א).
כמו כן, אם נזרקו דמי שניהם, ויש להקטיר על המזבח את איברי העולה ואת אימורי החטאת, צריך להקדים את הקטרת איברי העולה לפני הקטרת אימורי החטאת, מפני שכל האיברים של העולה נשרפים על האש שעל גבי המזבח (שם).
כמו כן, אם כהן צריך להקריב חטאת ואשם, כלומר: לשחוט את הקרבנות הללו, לזרוק את דמם ולהקטיר את אימוריהם, יקדים את החטאת לאשם, מפני שדמה של החטאת ניתן על ארבע קרנות המזבח, ודם האשם אינו טעון אלא שתי מתנות שהן ארבע, למטה מחוט הסיקרא (שם).
"כל המקודש מחברו קודם את חברו", בגמרא למדים זאת ממה שנאמר לגבי כהן: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך", כלומר: יש להקדים את הכהן לכל דבר: לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון (בברכת הזימון), וליטול מנה יפה ראשון.
כשיכול לעשות שניהם בבת אחת, אין אומרים המקודש קודם, אלא יעשה שניהם בבת אחת[1].
ראה גם
- ↑ כתב בספר מקדש דוד - קדשים - סימן ט: "ונראה לומר דמש"ה אצטריך קרא דהעולה עולה ראשונה ולא סגי בזה דכל התדיר מחברו קודם את חבירו משום דאיכא נפקותא: דזה דתדיר קודם הוא רק היכא דאי אפשר לעשות שניהם כאחד וצריכים להקדים אחד לחברו אז צריך להקדים התדיר אבל כשרוצים לעשות שניהם כאחד שפיר דמי וליכא דין שצריך דוקא לעשות התדיר קודם, וכן כל הנך דחשבינן בר"פ כל התדיר כל המקודש מחברו קודם את חברו הכל בבא לעשות בזה אחר זה אבל בב"א לית לן בה וראיה לזה מדאמרינן במנחות (פ"ט ע"א) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים כו' של יחיד בשל ציבור כו' ופי' רש"י ז"ל כגון של תמידין בשל מוספין ע"ש וקשה איך יכול לערבן ולהקריב כאחת נסכי תמידין עם נסכי מוספין הא של תמידין תדירי [וכן של פרים בשל אלים הא אמרינן בפ' כל התדיר (צ'.) דפרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים א"כ כ"ש הנסכים עצמן שקודמין לנסכי אילים] וכן של יחיד בשל ציבור איך יכול לערב הא אמרינן בירושלמי פ"ב דיומא הלכה ב' דמנחת נסכים קודמין לחביתין שזה קרבן ציבור וזה קרבן יחיד דק"צ קודם לקרבן יחיד ומוכח דכ"ז דוקא אם עושה בזה אחר זה צריך להקדים התדיר או המקודש אבל לעשותן בב"א שפיר דמי וא"כ לפ"ז מצד תדיר ושאינו תדיר היה יכול להקטיר אברי תמיד ואברי מוסף בב"א אבל מקרא דהעולה עולה ראשונה אף בב"א אינו יכול להקטיר דהתמיד צריך להיות עולה ראשונה: