כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:




"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר {{מקור|(ויקרא כב, לב)}}: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו '''מתוך''' העדה הזאת" {{מקור|(במדבר טז, כא)}} - מה '''תוך''' האמור בעדת קורח ב"עדה", אף '''תוך''' האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים {{מקור|(שם יד, כז)}}: "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה.
"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר {{מקור|ויקרא כב, לב|כן}}: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו '''מתוך''' העדה הזאת" {{מקור|במדבר טז, כא|כן}} - מה '''תוך''' האמור בעדת קורח ב"עדה", אף '''תוך''' האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים {{מקור|שם יד, כז|כן}}: "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה.






ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך '''בני ישראל'''", ונאמר להלן: "ויבואו '''בני ישראל''' לשבור בתוך הבאים" {{מקור|(בראשית מב, ה)}} - מה '''בני ישראל''' שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה.
ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך '''בני ישראל'''", ונאמר להלן: "ויבואו '''בני ישראל''' לשבור בתוך הבאים" {{מקור|בראשית מב, ה|כן}} - מה '''בני ישראל''' שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה.






ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים {{מקור|(סח, כז)}}: '''"במקהלות''' ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין '''קהל''' פחות מעשרה.
ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים {{מקור|סח, כז|כן}}: '''"במקהלות''' ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין '''קהל''' פחות מעשרה.





גרסה אחרונה מ־13:43, 5 בספטמבר 2012

כל התפילות והברכות שמקדשים בהן את השם - כקדיש, קדושה וברכו - אינן נאמרות בפחות מעשרה אנשים.


"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר (ויקרא כב, לב): "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו מתוך העדה הזאת" (במדבר טז, כא) - מה תוך האמור בעדת קורח ב"עדה", אף תוך האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים (שם יד, כז): "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה.


ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר להלן: "ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים" (בראשית מב, ה) - מה בני ישראל שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה.


ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים (סח, כז): "במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין קהל פחות מעשרה.


ברם, בראשונים מבואר, שאין דרשות אלו אלא אסמכתא בעלמא, שהרי סדר תפילה אינו אלא מדרבנן, והסיבה שצריך עשרה, לפי שהשכינה שורה על עשרה מישראל.