כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר {{מקור| | "כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר {{מקור|ויקרא כב, לב}}: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו '''מתוך''' העדה הזאת" {{מקור|במדבר טז, כא}} - מה '''תוך''' האמור בעדת קורח ב"עדה", אף '''תוך''' האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים {{מקור|שם יד, כז}}: "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה. | ||
ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך '''בני ישראל'''", ונאמר להלן: "ויבואו '''בני ישראל''' לשבור בתוך הבאים" {{מקור| | ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך '''בני ישראל'''", ונאמר להלן: "ויבואו '''בני ישראל''' לשבור בתוך הבאים" {{מקור|בראשית מב, ה}} - מה '''בני ישראל''' שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה. | ||
ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים {{מקור| | ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים {{מקור|סח, כז}}: '''"במקהלות''' ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין '''קהל''' פחות מעשרה. | ||
גרסה מ־16:00, 16 בפברואר 2009
|
|
כל התפילות והברכות שמקדשים בהן את השם - כקדיש, קדושה וברכו - אינן נאמרות בפחות מעשרה אנשים.
"כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה", שנאמר ויקרא כב, לב: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולמדים בגזירה שווה: נאמר כאן: "תוך", ונאמר: "הבדלו מתוך העדה הזאת" במדבר טז, כא - מה תוך האמור בעדת קורח ב"עדה", אף תוך האמור כאן ב"עדה", ואין "עדה" פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים שם יד, כז: "עד מתי לעדה הרעה הזאת"; יצאו מהם יהושע וכלב - הרי עשרה.
ויש למדים זאת מגזירה שווה אחרת: נאמר כאן: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר להלן: "ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים" בראשית מב, ה - מה בני ישראל שנאמר בשבטים עשרה, אף כאן עשרה.
ויש שכתבו כי המקור לכך הוא מן הכתוב בתהילים סח, כז: "במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל" - ואין קהל פחות מעשרה.
ברם, בראשונים מבואר, שאין דרשות אלו אלא אסמכתא בעלמא, שהרי סדר תפילה אינו אלא מדרבנן, והסיבה שצריך עשרה, לפי שהשכינה שורה על עשרה מישראל.