כל דאלים גבר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת {{מקור|(רא"ש תחילת בבא מציעא)}}. | |||
@ או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא ט, קנב, והפני שלמה בבא בתרא לא: תלה את שני הצדדים הללו במחלוקת ראשונים)}}. | |||
ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך. | ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[יהא מונח עד שיבוא אליהו | * [[יהא מונח עד שיבוא אליהו]] | ||
* [[מוחזק {{מקור|(כשהיה ברשותו של אחד מהם כבר קודם הספק)}}]] | |||
* [[תפיסה {{מקור|(כשאחד מהם תפס מספק)}}.]] | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | * [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־18:28, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
כשאין שום ראיה ואין דררא דממונא, החפץ שייך למי שיתפוס אותו בכח או בראיות (הסוגיא בבבא בתרא לד:, דן בזה הרא"ש תחילת בבא מציעא).
לדוגמא, זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי (בבא בתרא לד:).
==מקור וטעם==
מקורו מסברא.
בטעמו נחלקו הראשונים:
- אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת (רא"ש תחילת בבא מציעא).
- או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה (קובץ שיעורים בבא בתרא ט, קנב, והפני שלמה בבא בתרא לא: תלה את שני הצדדים הללו במחלוקת ראשונים).
ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך.
לגבי ודאותו, האם נקרא "לכם", כגון ליטול אתרוג שזכה בו מדין כל דאלים - הקובץ שיעורים (כתובות נה) כתב שלכאורה אינו "לכם", אך מתוס' משמע שכן.
פרטי הדין
תפיסה בזה אחר זה נחלקו בה הראשונים האם מועילה (קובץ שיעורים שם, ותולה בסברות הנ"ל. ובתקפו כהן יט כתב שמועילה).
התופס בדין "כל דאלים" נעשה מרא קמא ע"י תפיסתו (קונטרס ביאורים בבא בתרא לד).
דבר שביד בית דין או ביד אדם אחר לא אומרים עליו כל דאלים גבר, אלא רק בדבר המונח במקום הפקר (משאת בנימין יא, הובא ביד מלאכי כללי הדינים שיט).
חוזק
כל ההכרעות עדיפות מ"כל דאלים" ודינו לא נאמר בהן.
==כללים==
בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
בספיקא דדינא - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, לא מועיל כל דאלים (תקפו כהן קכה).
ראה גם
- [[מוחזק (כשהיה ברשותו של אחד מהם כבר קודם הספק)]]
- [[תפיסה (כשאחד מהם תפס מספק).]]