כלי שמלאכתו לאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(←מקורות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כלי המיועד לעשיית מלאכה שאסור לעשותה בשבת, כגון: פטיש, מספריים, מכשירי כתיבה וכדומה. | כלי המיועד לעשיית מלאכה שאסור לעשותה בשבת (ואפילו מדרבנן), כגון: פטיש, מספריים, מכשירי כתיבה וכדומה. | ||
==דיניו== | |||
כלי שמלאכתו לאיסור, אסור לטלטלו בשבת מלבד "[[לצורך גופו]]" או "[[לצורך מקומו]]". | |||
"לצורך גופו" פירושו: כדי להשתמש בו לעשיית מלאכה המותרת בשבת, כגון: פטיש לצורך פיצוח אגוזים וכדומה, מחט לצורך הוצאת קוץ מהאצבע. | |||
המשנה ברורה סובר שאין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אם יכול לעשות את אותה מלאכה בכלי שמלאכתו להיתר. | |||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
ברם, אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור "מחמה לצל". כלומר: אסור לטלטלו כדי שלא יתקלקל בחמה או כדי שלא יגנב או ישבר במקום שבו הוא מונח. | ברם, אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור "[[מחמה לצל]]". כלומר: אסור לטלטלו כדי שלא יתקלקל בחמה או כדי שלא יגנב או ישבר במקום שבו הוא מונח. | ||
בירושלמי נאמר שמותר להערים ולקחת כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל אם צריך לו גם לצורך גופו. | |||
==מקורות== | |||
"תנו רבנן: בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת: מקצוע של דבילה, וזוהמא ליסטרן של קדרה וסכין קטנה שעל גבי שלחן. התירו, וחזרו והתירו, וחזרו והתירו, עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן מסר הגדול ויתד של מחרישה" | |||
"אמר רבא: התירו דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, וחזרו והתירו מחמה לצל, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו - אין (כן), מחמה לצל - לא. ועדיין, באדם אחד - אין (כן), בשני בני אדם - לא, עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת אפילו בשני בני אדם". | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:02, 31 באוקטובר 2012
|
|
כלי המיועד לעשיית מלאכה שאסור לעשותה בשבת (ואפילו מדרבנן), כגון: פטיש, מספריים, מכשירי כתיבה וכדומה.
דיניו[עריכה]
כלי שמלאכתו לאיסור, אסור לטלטלו בשבת מלבד "לצורך גופו" או "לצורך מקומו".
"לצורך גופו" פירושו: כדי להשתמש בו לעשיית מלאכה המותרת בשבת, כגון: פטיש לצורך פיצוח אגוזים וכדומה, מחט לצורך הוצאת קוץ מהאצבע.
המשנה ברורה סובר שאין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אם יכול לעשות את אותה מלאכה בכלי שמלאכתו להיתר.
"לצורך מקומו" פירושו: כדי להשתמש במקום שעליו מונח הכלי. כגון שהפטיש מונח על שלחן והוא צריך להשתמש באותו מקום, או שהוא מונח על כסא ורצונו לשבת עליו. במקרה זה מותר להעביר את ה"כלי שמלאכתו לאיסור" למקום אחר.
ברם, אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור "מחמה לצל". כלומר: אסור לטלטלו כדי שלא יתקלקל בחמה או כדי שלא יגנב או ישבר במקום שבו הוא מונח.
בירושלמי נאמר שמותר להערים ולקחת כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל אם צריך לו גם לצורך גופו.
מקורות[עריכה]
"תנו רבנן: בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת: מקצוע של דבילה, וזוהמא ליסטרן של קדרה וסכין קטנה שעל גבי שלחן. התירו, וחזרו והתירו, וחזרו והתירו, עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן מסר הגדול ויתד של מחרישה" "אמר רבא: התירו דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, וחזרו והתירו מחמה לצל, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו - אין (כן), מחמה לצל - לא. ועדיין, באדם אחד - אין (כן), בשני בני אדם - לא, עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת אפילו בשני בני אדם".