יהדות רומא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:45, 31 באוגוסט 2008 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החשמונאים ברומא

בימי החשמונאים נוצר הקשר הראשון בין יהודי ארץ ישראל לבין ממלכת רומי. לפי ספר החשמונאים היו אלה שני שליחים: יהושע בן אליעזר ואפרים בן יוחנן אשר נסעו לרומי במטרה לכרות ברית בשנת 161 לפנה"ס. מאז קיימת התיישבות יהודית בעיר, כמעט ללא הפסקה. במצבם בתקופת האימפריה הרומאית היו עליות ומורדות. לדוגמא: מייסד האימפריה, יוליוס קיסר, שנרצח בשנת 44 לפה"ס, נחשב לאוהד יהודים ואלו המשיכו להתאבל עליו שנים רבות. כמו כן, בקרב האצולה הרומאית הייתה קיימת תופעה של גיור, אשר עוררה דאגה בקרב השליטים. כאשר האמפריה הרומית קבלה את הדת הנוצרית הייתה לכך השפעה לרעה על מצבם של היהודים .

ר' נתן בן ר' יחיאל

לאחר נפילת השלטון הרומי היו חכמים יהודים בעיר. המפורסם שבהם היא בעל ספר "הערוך" ר' נתן בן ר' יחיאל . הוא חי בתקופה בה למד רש"י בישיבות מגנצא וורמייזא שבאשכנז ולימד וכתב בטרואה ("טרויש") שבצרפת. ספר הערוך הוא מעין מילון-אנציקלופדי עברי למלים הקשות, הנדירות והלועזיות של ספרות התלמוד והמדרש - חיבור חריג וכמעט ראשון מסוגו. "כמעט", אמרנו, שכן מילון מאותו סוג התחבר באשכנז בידי חכם בשם רבי מאיר, אחיו של רבנו גרשם מאור הגולה, זמן לא רב לפני הערוך.

האפיפיור, נפולאון וחוקי הגזע

מימי הביניים ועד כיבוש איטליה על ידי נפוליאון, בשנת 1870, הקהילה היהודית ברומא חייתה בחסות האפיפיורים. היו תקופות טובות יותר ופחות טובות אך היהודים הצליחו להתקיים ולקלוט פליטים מספרד – כמו משפחת אימי הי"ד, מאשכנז והמזרח. כאשר נפוליאון הכריז על הסרת ההגבלות על היהודים יצאו רובם את חומות הגיטו שהוקם בשנת 1555. הם הצטרפו לתנועת התחיה האיטלקית והשתתפו בבנית המדינה האיטלקית החדשה . בשנת 1938, כאשר חוקקו חוקי הגזע נגד יהודים פוטרו אלפי יהודים ממישרות מפתח בממשלה, בצבא ובצי האיטלקי ובמוסדות להשכלה גבוהה. עבורם היתה זו טרגדיה חזקה. הם לא האמינו כי כך תפעל נגדם המדינה שהיו שותפים להקמתה.

הגרמנים ברומא

ב-5 ספטמבר 1943 פירסמה מפקדת צבאות הברית, ארצות הברית ובריטניה, הודעה על חתימת שביתת נשק עם ממשלת איטליה. לכאורה הייתה "שביתת הנשק צריכה להיות סיומה של מלחמת העולם השנייה. לא כך חשבו הגרמנים שפלשו לאיטליה וכבשו את חלקה הצפוני והמרכזי עד רומא. למרות המצב הבלתי יציב של הצבא הגרמני בחזית נגד בעלות הברית, אשר פלשו בכמויות הולכות וגדלות לאיטליה, החליטו השלטונות הגרמניים ברומא לפעול מייד נגד היהודים.ואכן, אחרי שבועיים של כיבוש רומא על ידי הגרמנים, ראשי הקהילה זומנו לשגרירת גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אוייבים מסוכנים". אם תצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה.

"היודנאקציון"

הגרמנים לא הניחו לקהילה העתיקה, אייכמן ימ"ש שלח נציג מיוחד לרומא ללמוד את הנושא.בשבת, 16 אוקטובר 1944, בחג הסוכות החל המצוד על יהודי רומא. יחידות בטחון מיוחדות מגרמניה (על האיטלקים הם לא סמכו) חילקו את רומא לעשרים וששה אזורים ולפי כתובות ידועות מראש אספו את היהודים לכלא. הכנסיה הנוצרית, כנראה, בהנחיית האפפיור, עזרה ליהודים למצוא מקלט. פיוס ה-12 חש ששלטון הגרמנים עומד להגיע לקיצו ומכאן הנחיותו לסייע ליהודים במציאת מחבוא במנזרים. בסוף היום הסתכם "היודנאקציון" ב-1259 נפשות : גברים, נשים וטף. בהתערבות האפפיור שוחררו בני נשואי תערובת . בסוף נשלחו למחנה ההשמדה בבירקנאו 1007 נפש והושמדו בתאי הגזים. בסוף המלחמה חזרו לרומא: 13 גברים ואישה אחת[1].

מאות יהודים נוספים נשלחו לאחר מכן למחנות ההשמדה. כן נרצחו יהודים במחצבות Ardeatine בתור פעולת תגמול על רצח חיילים גרמניים על ידי פרטיזנים. במקום קבורים הנרצחים ונבנה "יד-ושם" איטלקי בחסות רשת המוסאונים של הצבא האיטלקי.

הקהילה היהודית היום

הקהילה האיטלקית ברומא מונה כ-15,000 נפש כמחצית מיהודי איטליה.יהודי רומא הם תומנים נלהבים של מדינת ישראל יש אפילו עליה אם כי במספרים קטנים ביותר - המניע העיקרי של העולים הוא רצונם לשמור על יהדותם של הילדים. נשואי תערובת הוא חששם הגדול אך קשה לעזוב את המשפחה, את הידידים , הפרנסה .... .היהודים פעילים מאוד במישור הציבורי וגם בפעולות מיוחדות למען ישראל. אישים יהודיים מופיעים באמצעי התקשורת מעל ומעבר לחלקם באוכלוסיה. אם תשאל עובר אורח ברחוב כמה יהודים יש ברומא ובאיטליה יגידו לך כי מדובר בכמה מאות אלפים !

בתי הכנסת

ברומא יש יותר מעשרה בתי כנסת, בחלקם מתקיימת תפילת שחרית כל בוקר אך עיקר הפעילות היא בשבת. למבקר בעיר, אציין תופעה מיוחדת: בבית הכנסת הגדול נוהגים להתכנס בין הערבים, בשעת תפילת מעריב, בני משפחות, יהודים ובני תערובת, אשר להם קרובי משפחה שזהו יום הזכרון שלהם "יורצייט". חזן הקהילה קורא בקול רם את שמותם. זו הזדמנות מיוחדת במינה לעמוד על הרכבה של הקהילה היהודית. למעשה רק בזכות ההגירה מלוב, מאירן,ממצרים ומעירק יש עדין קהילה מהותית בעיר.אפילו בבית הכנסת האשכזי בעיר מתפללת היום קבוצת יהודים מלוב.מרשים מאוד טכס הדלקת החנוכיה בכיכר מרכזית בנוכחות טובי העיר. מקומם של יהודי איטליה ה"מקוריים" נשאר רשום בספרי דברי הימים.. יה זכרם ברוך

קישורים חיצוניים