טבילת כלים

From ויקישיבה
Revision as of 23:38, 22 July 2023 by Wikiboss (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

טבילת כלים הינו החיוב לטבול כלים המשמשים לצרכי סעודה שעברו מבעלות גוי לבעלות ישראל, כדי להוציאם מטומאת הגוי ולהכניסם לקדושת ישראל.

מקור[edit]

דין טבילת והגעלת כלים נלמד ממלחמת מדיין בפרשת מטות, שם לאחר שלקחו ישראל כלים ממדיין, הם נדרשו להטביל אותם לפני השימוש בהם:

Geresh.png אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה Geresh.png
– במדבר לא, כב-כד

.

רוב הראשונים ראו בדין טבילת כלים מצווה מדאורייתא, אך הרמב"ן הביא שיש שפסקו כי מדובר בחיוב מדרבנן והפסוקים עליהם מסתמכים בגמרא הינן אסמכתא בלבד.

הסוגים החייבים בטבילה[edit]

כלי סעודה שנעשו על ידי גוי או שנקנו ממנו (אף אם נעשו על ידי יהודי), צריך להטבילם לפני שמשתמשים בהם, כדי לטהרם מטומאת גוי ולהכניסם לקדושת ישראל. חובת הטבילה חלה על כלים שנעשו ממתכת, מזכוכית, או מחרס המצופה במתכת או בזכוכית. כלי עץ, עצם, אבן או חרס שאינו מצופה - אינם טעונים טבילה. גם כלי פלסטיק או ניילון אינם טעונים טבילה[1]. יש מחמירים להטביל כלי פלסטיק. המחמיר בכך, יטביל את כלי הפלסטיק ללא ברכה.

כלים המיובאים מחוץ לארץ, יש לברך עליהם הואיל ורב היצרנים בחו"ל הם גויים וכל דפריש מרבא פריש,שאפ' במקום ספק נפשות הולכים אחר הרב (ריטב"א מכות דף ה ע"א) וק"ו במקום ספק ברכות.

אופן הטבילה[edit]

בעת הטבילה יש לאחוז את הכלי בצורה רפויה, שכן אם יהדק את ידו אל הכלי לא יוכלו המים לנגוע בכלי במקום האחיזה. במקרה שצריך לאחוז את הכלי בחוזקה, ירטיב הטובל בתחילה את ידיו במים. אפשר להכניס את הכלי לתוך סל מנוקב ולהטבילו. באופן זה אפשר להניח גם כמה כלים יחד בסל ולהטבילם, אך צריך להקפיד להניחם זה על יד זה ולא אחד על גבי חברו.

לפני טבילת הכלי מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו על טבילת כלי". כאשר טובלים יותר מכלי אחד סיום הברכה הוא: "על טבילת כלים".

אם טובלים את הכלים במקווה המשמש גם לטבילת אנשים/נשים מברכים את הברכה בחדר החיצוני הסמוך למקווה, ומיד לאחר הברכה נכנסים וטובלים את הכלים.

כלי סעודה[edit]

במסכת עבודה זרה הקשה רב ששת: אם כל כלי מתכת חדש צריך טבילה, מדוע מספריים של תופרים לא? והשיב רב נחמן לשאלתו: "כלי סעודה אמורים בפרשה". כלומר, בפרשת כלי מדין ממנה למדנו את חיוב טבילת כלים מוזכרים רק כלי סעודה. רש"י מפרש שמאחר וכתוב "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש", למדנו שרק כלי סעודה חייבים טבילה. שהרי רק בכלי סעודה משתמשים באש (בבישול, טיגון, אפייה וצלייה).

כלים אלו כוללים כלים לאכילה ולשתיה, כגון: צלחות, כוסות, גביעים, סכו"ם וכדומה; כלים לאחסון מצרכים, כגון: בקבוקים וקופסאות שמאחסנים בהם משקאות או מאכלים כלחם, סוכר, מיני מאפה, ירקות וכדומה; כלי בישול, טיגון ואפיה, כגון: סירי בישול ואפיה, מחבתות, מצקות, שיפודים וכדומה, וכן כל שאר הכלים המשמשים להכנת מאכלים.

הלכות שונות[edit]

ישנם כלים הטעונים טבילה אלא שאין מברכים על טבילתם, כגון: כלים המשמשים להכנת אוכל, אך האוכל הנתקן על ידם אינו מוכן לאכילה, כגון: כלי לישה, מטחנת בשר, סכין שחיטה וכדומה, ודעת הבית יוסף שפטורים לגמרי. כמו כן, כלי המשמש לאיחסון מזון אך אין מכינים בו מזון, אין אוכלים או שותים ממנו ואין מביאים אותו לשולחן האכילה - אין מברכים על טבילתו.

הקונה קופסאות, צנצנות או בקבוקים (שנעשו על ידי גוי או נקנו ממנו או שהם מתוצרת חו"ל), המכילים מצרכי מזון, לאחר שהוציא מהם את כל תכולתם, לא יניח בהם מאכלים אחרים לפני שיטבול אותם.

בעת הטבילה צריכים המים לנגוע בכל הכלי, בין מתוכו ובין מחוצה לו, ולא ישאר מן הכלי מחוץ למים אפילו כל שהוא. אין הטבילה מועילה אם הטבילו את חציו האחד ואחר כך את חציו האחר, אלא צריך להטביל את כולו בבת אחת.

אין הטבילה מועילה כאשר יש דבר החוצץ בין הכלי לבין המים. לפיכך, קודם הטבילה יש להסיר את התויות המודבקות על הכלי [אלא א"כ מדובר במדבקה שנועדה לנאות את הכלי שכל לנאותו אינו חוצץ, ואפ' לכתחילה], וכן כל לכלוך או חלודה הדבוקים בו.

כלי שהוטבל והיה בו דבר החוצץ בינו לבין המים, טבילתו פסולה. אמנם, אם הדבר החוצץ נמצא רק על מיעוט שטח פני הכלי, ואין הוא ורוב בני אדם מקפידים להשתמש בכלי כאשר ישנה עליו חציצה זו - הטבילה כשרה.

כלי המורכב מכמה חלקים, כגון מטחנת בשר, יש להטבילו לכתחילה כאשר כל חלקיו מחוברים כתיקונם. במקרה שמטבילים כלי שכזה כשהוא מפורק, יש להקפיד לפרק את כל חלקיו קודם הטבילה.

גם סיר חשמלי, קומקום חשמלי, טוסטר וכדומה, טעונים טבילה,ודעת החלקת יעקב והגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"ב סי' סו אות ד) לפטור לגמרי כל כלי חשמלי, הובא בהליכו"ע (ח"ז עמ' רסה-ו) וגם הוא הסכים שם שכן הוא עיקר הדין אלא ש"טוב" ליתנו לגוי ולחזור ולהשאילו ממנו [שאז אין חיוב טבילה,שכל החיוב הוא בקנייה מהגוי ולא בשאילה].

כלי הטעון טבילה, אסור להשתמש בו לצורכי אכילה או לצורכי בישול אפילו באופן ארעי עד שיטבילוהו. מאכל שהונח בכלי קודם שטבלוהו, אינו נאסר.

לקריאה נוספת[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים